היערכות גני הילדים בעקבות המלחמה הכנה לפתיחת שנת הלימודים

1. היערכות גני הילדים בעקבות המלחמההכנה לפתיחת שנת הלימודים משרד החינוך שפ"י תחנת העמקים עדי פרי adi@hebpsy.net

2. הַלְוַאי אהוד מנור הַלְוַאי וּמֵעָנָן תֵּרֵד עָלֵינוּ קֶשֶת, הַלְוַאי שֶׁלָּעוֹלָם הַזֶה יֵשׁ תַּקָּנָה. הַלְוַאי וְיוֹם יִצְמַח מִתּוֹךְ סוּפָה גּוֹעֶשֶת הַלְוַאי וְעוֹד נֵשֵׁב בְּצֵל הַתְּאֵנָה. הַלְוַאי וְיוֹם יִצְמַח מִתּוֹךְ סוּפָה גּוֹעֶשֶת, הַלְוַאי וְלא תאבַד לָעַד הַמַּתָּנָה. הַלְוַאי שֶׁלא נִכְאַב וְאִישׁ אָחִיו יֹאהַב הַלְוַאי וְיִפָּתְחוּ שוּב שַעֲרֵי גַּן עֵדֶן הַלְוַאי וְיִתְמַזְּגוּ מִזְרָח וּמַעֲרָב הַלְוַאי הַלְוַאי וּנְחַדֵּשׁ יָמֵינוּ כָּאן כְּקֶדֶם. הַלְוַאי וְלא יִשָּׂא עוֹד גוֹי אֶל גוֹי חֶרֶב, הַלְוַאי וְלא נִטּשׁ אֶת דֶּרֶךְ הַתִּקְוָה. הַלְוַאי וְהָאָדָם יִהְיֶה רַחוּם עַד עֶרֶב, הַלְוַאי שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי אֶחָד לָאַהֲבָה. הַלְוַאי שֶּלּא נִכְאַב...

3. שאלות לדוגמה המעסיקות גננות לאחר חירום • עד כמה הילדים מבינים? האם יש לדבר עמם ולהסביר להם את המצב? או שמא זה עלול להגביר את החרדות שלהם? • האם להמשיך בפעילות הרגילה, או לשנות את שגרת החיים בגן? • כיצד ניתן לדעת מתי תגובת הילדים היא טבעית ומתי היא מצריכה התערבות מיוחדת? • האם לאפשר משחקי מלחמה או אולי למנוע אותם? • כיצד אהיה מסוגל/ת להרגיע את הילדים ולתפקד כשגם אני דואג/ת עקב מצב החירום? • מהם הגורמים שיכולים לעזור? וכיצד לפנות אליהם?

5. מאפיינים התפתחותיים של ילדי גן בהתמודדות עם מצבי לחץ • ילדים צעירים מגיבים ללחץ באופן שונה ממבוגרים. הם מושפעים מאוד מתגובות הסביבה הקרובה להם וחווים את הלחץ דרך חווית לחץ של המבוגר. בזמן חשיפה ללחץ הילד מרגיש איום וחרדה ואז הוא עלול להגיב בסימפטומים גופניים ונפשיים.. • ילדים צעירים נוטים לחתור לאמת חד משמעית, תופסים מצבים במונחים של "טוב או רע", "שחור או לבן", "צודק או טועה", כדי לשמר מצב רגשי מאוזן שיאפשר הסתגלות והתמודדות. (מנקודת מוצא אגוצנטרית מתקשים להבין את נקודת הראות של האחר).

6. מאפיינים התפתחותיים של ילדי גן בהתמודדות עם מצבי לחץ • לילדים צעירים יש פחות ניסיון בעמידה בלחצים ופחות הבנה ביחס לדברים המתרחשים סביבם. כשהם אינם מבינים בדיוק מה קורה וקולטים את המתח של המבוגרים, הם יכולים לדמיין דברים קיצוניים ואף חמורים מאלה שבאמת קרו במציאות. • החשיפה לכלי התקשורת ולשיחות בין מבוגרים בסביבתם הקרובה מעמידה ילדים צעירים במצב שבו הם קולטים מידע באופן חלקי ומקוטע. הם נוטים לארגן מידע זה באופן סובייקטיבי, להשלים את "הסיפור" בעזרת דמיון, אסוציאציות, מתרחקים מהעובדות ומעבדים מידע באופן מסולף.

7. מאפיינים התפתחותיים של ילדי גן בהתמודדות עם מצבי לחץ • הקשיים, שבהם ילדים נתקלים באופן הפירוש והפענוח של המידע שאליו הם חשופים, נובעים מהשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים. בגיל הרך החשיבה היא קונקרטית בעיקרה, והם מתקשים לפענח מושגים מופשטים כגון: "זכויות", "הסכם", "חוזה", "הדדיות", "אוטונומיה" וכו'. • מצבים שיש בהם עמימות, אי וודאות, נקודות מבט שונות ומחלוקות יכולים לערער אצל הילדים את האיזון הפנימי, ועקב כך עלולים להופיע ביטויי חרדה, כגון: הסתגרות, הימנעות, בכי, תוקפנות, התפרצויות זעם, סרבנות וכו'.

8. מאפיינים התפתחותיים של ילדי גן בהתמודדות עם מצבי לחץ • רכישת מושגי הזמן נמצאת עדיין בשלבי התהוות. ילדים צעירים מתקשים להבין תהליכים ארוכי טווח או כאלה המתרחשים בהדרגה. הם עסוקים בעיקר במה שמתרחש "כאן ועכשיו". • הבנת הקשר בין סיבה ותוצאה נמצאת אף היא בשלבי רכישה שונים, ולכן ילדים מתקשים לעתים להבחין בצורה ברורה בסיבות שגרמו לאירוע מסוים להתרחש ומתקשים להבין תוצאות צפויות במצבים שונים.

9. מאפיינים התפתחותיים של ילדי גן בהתמודדות עם מצבי לחץ • השיפוט המוסרי של ילדים צעירים מתבסס בעיקר על תוצאות של מעשים, וקיים קושי בהבנת הכוונה שהובילה למעשה מסוים. הערכת התנהגות כהוגנת, צודקת או נכונה תתבסס עקב כך על תוצרים ועל תוצאות קונקרטיות. • ילדים צעירים נוטים להזדהות ולהעריץ דעות, אמירות ועמדות של דמויות משמעותיות בחייהם, בעיקר של ההורים. חלקם מתקשים להתמודד עם ערעור או עם ביקורת על עמדות אלה.

10. גן שלנו מה נחמד הוא

11. ניהול הפעילות בגן הילדים לאחר מצב החירום • גן הילדים הוא אחד ממעגלי החיים המשמעותיים בחיי הילד, ומהווה עוגן של רציפות וקביעות. • ההתרחשויות בגן הן תוצר של דיאלוג מתמיד עם הסביבה ואירועים המתרחשים במשפחה ובקהילה, ומהווה זירה לעיבוד שכלי ורגשי לחוויות אלו. • הגננת היא דמות משמעותית עבור ילדים צעירים. הם רואים בה מקור להזדהות, לתמיכה ולתחושה של ביטחון אישי. • קבוצת בני הגיל מהווה קבוצת התייחסות והשוואה, במה לביטוי ומראה להסתכלות. • הגננת מהווה גורם חינוכי מרכזי ובאחריותה להתמודד עם מגוון רב של מצבים מורכבים בקרב הילדים והוריהם.

12. נקודות להתייחסות בפתיחת שנת הלימודים בגן לאחר מצב חירום • סדר יום ושגרת חיים • תפקוד בסביבה טבעית • התארגנות נוכח הוראות ונהלים ברורים • וויסות רגשות והתנהגות • תחושת ביטחון בחברת מבוגר משמעותי • עיבוד חוויות באמצעות שיחות אקראיות, שיחות יזומות על ידי הגננת ובאמצעות המשחק הדמיוני, משחק סוציודרמטי ויצירה.

13. נקודות להתייחסות בפתיחת שנת הלימודים בגן לאחר מצב חירום • קשר עם ההורים • לברר עם הורי הילדים מה עבר על כל משפחה וילד. • מה היו התגובות התנהגותיות של הילד למצב שחווה. • מהם הרגלי שינה, אכילה, משחק וקשרים של הילד ואילו שינויים חלו בהם. • מה השתנה אצלו מאז החל מצב החירום ולמה הוא רגיש במיוחד כעת. • מעגלי פגיעה והשפעה של הילד בהם חלה פגיעה. (פגיעה, היכרות, טראומה קודמת, צרכים מיוחדים) • חזרה לשגרה בבית ובמשפחה הרחבה.

14. נקודות להתייחסות בפתיחת שנת הלימודים בגן לאחר מצב חירום • גמישות • שעת ההגעה לגן, היצמדות לגננת וכד' . • קיצור שעות המפגש והארכת פעילות הפגתית במידת הצורך. • סיפוק גירויים משחקיים וסיפוריים מגוונים ומסקרנים. • לחזור ולספר סיפורים מוכרים ואהובים על הילדים. • לתמוך ולעודד הורים המעוניינים לבוא ולסייע בגן ולשהות בקרבת ילדיהם • יחד עם זאת לשאוף לחזרה לשגרת הגן תוך העברת מסר לילדים שביכולתם להתמודד.

16. עקרונות שיחה על אירועי מלחמה • לאחר התרחשות אירוע טראומטי שכל ילדי הגן מודעים לו (כמו נפילת קטיושה) מתקיימות בין הילדים שיחות ספונטאניות והם מעבירים זה לזה ידיעות ושמועות. • כאשר המידע האמיתי אינו ניתן לילדים, הם מפליגים בדמיונם ומשלימים לעצמם את ה"סיפור" בדרכם הילדית השואבת קטעי מידע רלוונטי ושאינו רלוונטי, וסיפור זה הכולל עיוות העובדות על ידי הילדים נחרת עמוק בזיכרונם. • לכן חשוב לכנס את הילדים לשיחה. העברת מידע לילדים על אירוע טראומטי שאירע לאחד מילדי הגן, למשפחתו או בסביבת הגן צריכה להיות מנוסחת באופן אמין, עובדתי, קצר וברור וקרוב ככל האפשר להתרחשות.

17. עקרונות שיחה על אירועי מלחמה • לאפשר לילדים לעודד החלפת רשמים, תגובות ורגשות שהתעוררו סביב האירוע ומתן לגיטימציה לרגשות שונים אצל ילדים. • לסייע להם לארגן את מחשבותיהם ולהבנות עם הילדים את רצף האירועים, להבהיר להם מושגים ששמעו ואינם מבינים, להתייחס להסברים מוטעים של ילדים, תוך הדגשת עובדות בדוקות ושימוש במילים פשוטות וברורות. • לעודד את שותפות הקבוצה והתמיכה ההדדית שהילדים יתנו זה לזה. • לחזור על המסר שמבוגרים וילדים יכולים להתגבר, שיש להם כוחות. להדגיש היבטים אופטימיים. • לעודד את הילדים להקשיב זה לזה מתוך אמפתיה ולאפשר לשאול שאלות מטרידות ולהביע חששות. 

18. הצעות לעבודה עם הילדים בגן • לעודד אותם לחוות תחושה של שליטה ויכולת לפתור בעיות במצב של אי וודאות על ידי הצבת יעדים קטנים וברי השגה בטווח הקצר ומתן חיזוקים חיוביים על הצלחות קטנות שיתנו להם תחושות של אמון וביטחון. • לעודד את הילדים לבטא ביטוי סימבולי, משחקי ויצירתי של רגשות וחששות על ידי משחק דרמטי, ציור, כיור, פיסול, שימוש במוסיקה, תנועה ועוד. • לברר עם הילדים מה עוזר להם בדרך כלל ברגעים שהם פוחדים... עצובים... • להרבות בפעילויות משותפות שיסייעו לתחושת ה"ביחד" של הילדים, ולהטיל תפקידים אחראיים ופעילים שיאפשרו לילדים תחושת שליטה בסביבה ויגביר את התמיכה ההדדית.

19. הצעות לעבודה עם הילדים בגן • לעודד אופטימיות ותקווה בקרב הילדים ובכך למנוע ככל האפשר תופעות של דיכאון וייאוש ולגייס אנרגיות לעתיד. כאן ניתן למשל להכין רשימה של "שמחה", של דברים שאוהבים לעשות ונוכל לעשות היום, מחר, השבוע. • לשלב בשיחות עם הילדים גם פעילות פיזית שתמתן את הלחצים שחווים הילדים כמו קפיצה, ריצה, ריקוד או עבודה מכוונת מצד אחד, וגם פעילות מהנה ורגועה כגון שמיעת קלטת, הרפיה, ציור, תרגילי נשימה ועוד. • להקפיד על קשר קרוב, תגובה חמה, החזקת יד או חיבוק היכולים לסייע לילדים הנמצאים בלחץ נפשי רב.

20. הצעות לעבודה עם הילדים בגן • לעודד שימוש בהומור – להציע לילדים להמחיז בדיחות או מצבים מצחיקים. • כדי לאפשר התמודדות פעילה מוצע לדבר עם הילדים על איך לעזור לחברים שקשה להם, להכין ציורים לחיילים ועוד. • ובתוך כל אלה חשוב לשלב חזרה הדרגתית לשגרה  ולכן יש לשלב פעילות שגרתית מוכרת וסדר יום קבוע – כי השגרה ניתנת לניבוי ומעניקה תחושה של יציבות יחסית.

22. רשימת סימנים המעידים על פוסט טראומה וחרדה אצל ילדים צעירים • הילד מחייה בסיפור או במשחק פעמים רבות את האירועים שעבר. • הילד שואל שוב ושוב אותן שאלות לגבי אירועים קשים שעבר. • לילד סיוטי לילה או קשיים אחרים בשינה. • הילד נראה מנותק, חולמני. • תזכורות מהאירוע (אמירה, תמונה, זיכרון) מעוררים אצל הילד שינויים במצב הרוח או שינויים גופניים (רעד, נשימות מהירות, הזעה וכד"). • הילד נמנע ממקומות, משחקים, אנשים וכל דבר המזכיר לו את האירוע.

23. רשימת סימנים המעידים על פוסט טראומה וחרדה אצל ילדים צעירים • הילד פחות פעיל חברתית מבעבר, או איבד עניין בפעילויות שהתעניין בהן בעבר. • הילד נוטה להתעצבן, להתרגז, להיכנס להתקפי זעם או לאלימות יותר מאשר בעבר. • לילד קשה יותר להתרכז מאשר בעבר. • הילד דרוך וקופצני גם כשאין לכך סיבה נראית לעין, או כאשר יש רעש פתאומי. • חלה נסיגה ביכולות של הילד (רמת התבטאות נמוכה יותר, שליטה בצרכים וכד'). • הילד פיתח פחדים שלא חווה בעבר (מחושך, מללכת לבד לשירותים, פחד מזרים). • חלו שינויים ביכולת של הילד להיפרד מהוריו.

24. מקורות וסיוע • השירות הפסיכולוגי החינוכי • מערכות הייעוץ המלוות • www.hebpsy.net • http://cms.education.gov.il/educationcms/units/shefi/herumlachatzmashber/herum/homarimleherum.htm