Download
1 / 58
580 likes | 718 Views
עקרונות התכנית המעודכנת לבטיחות בדרכים לשנים 2013 – 2020 וניתוח המגמות בשנים 2004 - 2012. עקרונות התכנית לבטיחות בדרכים לשנים 2013 – 2020 ד"ר יעקב שיינין , יו"ר הרשות ד"ר יעקב שיינין , יו"ר הרשות 30 בינואר 2013. הקדמה.
E N D
עקרונות התכנית המעודכנת לבטיחות בדרכים לשנים 2013 – 2020 וניתוח המגמות בשנים 2004 - 2012 עקרונות התכנית לבטיחות בדרכים לשנים 2013 – 2020 ד"ר יעקב שיינין, יו"ר הרשות ד"ר יעקב שיינין, יו"ר הרשות 30 בינואר 2013
הקדמה • בשנת 2004 , נוכח התגברות מתמשכת של הקטל בכבישים, הקים שר התחבורה דאז וועדה ציבורית, הידועה "כוועדת שיינין", שכללה 14 מומחים שונים, להכנת תכנית לאומית רב שנתית לבטיחות בדרכים. • מטרת הוועדה הייתה להפוך את מגמת הקטל הגואה בכבישים ולהעביר את ישראל להיות בין המדינות הבטיחותיות בעולם במונחי תאונות דרכים. • ביולי 2005 הוגשו התכנית וההמלצות לממשלת ישראל אשר קיבלה את התכנית וההמלצות כמקשה אחת. כתוצאה מכך הוקמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ונקבעו לה יעדים אתגריים להפחתת מספר ההרוגים. • תהליך הקמת הרשות היה ארוך וכלל חבלי לידה קשים. אולם מאמצע 2011 החלה הרשות לתפקד באופן הרמוני הן פנימה והן עם הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים האחרים והשפעתה החיובית גוברת.
הקדמה (המשך) • נכון לעכשיו, ישראל עמדה ביעדים האתגריים שנקבעו בוועדה משנת 2005 ואומצו ע"י ממשלת ישראל – לרדת אל מתחת ל-300 הרוגים עד שנת 2015. • אולם היעד האולטימטיבי של כולנו הוא "חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים", ועד שלא נגיע אליו, לא תושלם המשימה. • מצגת זו מיועדת להראות את המגמות בבטיחות בדרכים משנת 2004 וכן להציג את הנקודות המרכזיות בתכנית הלאומית לשנים 2013 – 2020. • תודה מיוחדת לשר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ח"כ ישראל כ"ץ, על התמיכה והגיבוי המלא שהוא מעניק לקידומה ולביסוסה של הרשות, ועל שאישר ואימץ את היעד האתגרי להיות בין 5 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים וזאת עוד לפני לשנת 2020.
הרוגים בתאונות דרכים * נתוני רקע: 2000 – 2004 * כולל ישראלים ביו"ש. עוצמת הקטל בכבישים בתחילת שנות האלפיים היא שהביאה בשנת 2004 להקמת הוועדה להכנת התכנית הלאומית הרב שנתית לבטיחות בדרכים.
נתוני נפגעים בתאונות דרכים נתונים שנתיים * *כולל ישראלים ביו"ש. האומדן ל- 2012 מתבסס על הנתונים ל-11 החודשים הראשונים
מצבת כלי הרכב וסה"כ ק"מ נסועה נתונים שנתיים * *כולל ישראלים ביו"ש. ל- 2012, אומדן של "מודלים כלכליים" בע"מ
המדד המקובל לבטיחות בדרכים הרוגים לק"מ נסועה • בטיחות בדרכים הוא שם כולל להפחתת תאונות הדרכים והנזקים שהם גורמים לאדם ולרכוש: הרוגים, פצועים קשה, פצועים קל, סבל, נכויות, נזקי רכוש, עלויות טיפול, הפסדי שעות עבודה וכו'. • מעשית, אי אפשר לחבר את כול המרכיבים למכנה משותף. חיבור הרוגים, פצועים קשה ופצועים קל, מעווות כיוון שאין שום אפשרות לחבר סוגים שונים של נפגעים. • בהעדר אלטרנטיבה נאותה, נבחר המדד הברור ביותר להשוואה : "הרוגים". אולם לצורך בחינת מגמות על פני זמן ולצורך השוואות בינלאומיות יש לשקלל את מספר ההרוגים בסך ק"מ נסועה של כל כלי הרכב, כדי לייצור מכנה משותף. • על פני תקופה ארוכה, הירידה במספר ההרוגים לק"מ נסועה גדולה במקצת מהירידה במספר הפצועים ועל כן גם מדד זה אינו מדויק. למרות זאת , בהעדר אלטרנטיבה נאותה אחרת, זהו המדד המקובל להשוואות בין מדינות ועל פני זמן.
נתוני נפגעים למיליארד ק"מ נסועה * נתונים שנתיים *כולל ישראלים ביו"ש. האומדן ל- 2012 מתבסס על הנתונים ל-11 החודשים הראשונים
אומדני "מגמה" על פי ממוצע נע דו שנתי • במדינה קטנה כישראל (8 מיליון לעומת כ- 60 מיליון באנגליה, למשל), הנתונים השנתיים חשופים לתנודתיות מקרית גדולה מאוד. • תנודתיות זו עלולה לגרום לטעויות גדולות בניתוח הנתונים ובראיית המגמה . • לכן מקובל במקרים כדוגמת נתוני תאונות דרכים בישראל, לחשב על פי ממוצע דו שנתי (השנה הנוכחית + השנה שעברה, חלקי 2). בדרך זו עוצמת הטעות המקרית קטנה משמעותית והנתונים מייצגים יותר תוואי מגמה. • הטבלה והגרפים להלן מוצגים על פי ממוצע דו שנתי שמאפשר לראות את המגמה באופן ברור יותר
נתוני נפגעים למיליארד ק"מ נסועה * ממוצעים דו שנתיים *כולל ישראלים ביו"ש. האומדן ל- 2012 מתבסס על הנתונים ל-11 החודשים הראשונים
סה"כ מספר הרוגים בתאונות דרכים כולל ישראלים ביו"ש, ממוצע דו שנתי אומדן רף עליון אומדן רף עליון הממוצע הדו שנתי מיועד להקטין סטיות מקריות של הנתונים מתוואי המגמה
מספר הרוגים למיליארד ק"מ נסועה, כולל ישראלים ביו"ש, ממוצע דו שנתי אומדן רף עליון הממוצע הדו שנתי מיועד להקטין סטיות מקריות של הנתונים מתוואי המגמה
המגמה במדד ההרוגים מתאונות דרכים בתקופה 2004 – 2012 (8 שנים) ירד מספר ההרוגים ב- 43% ואילו סך הנסועה עלתה בכ –30% ומספר כלי הרכב גדל בכ-36%. המשמעות היא שההרוגים לק"מ נסועה ירדו במהלך תקופה זו בכ – 56% ! זהו הישג חסר תקדים גם במונחים בין לאומים. התוצאה: ישראל שהייתה מדורגת במקום 20 בדירוג הבטיחות הבינלאומי, הגיעה ככל הנראה קרוב מאוד למקום 10 ! היעד האתגרי המקורי לשנת 2015 שנקבע בשנת 2005 היה לרדת מתחת ל-300 הרוגים. הגענו לייעד זה כבר ב-2012 ואנו מקווים להצליח לרדת מתחת ל-280 הרוגים עד 2015.
העובדות ביחס לפצועים קשה מתאונות דרכים בתקופה 2004 – 2012 (8 שנים) ירד מספר הפצועים קשה, ב- 36%. המשמעות היא שהפצועים קשה לק"מ נסועה ירדו במהלך תקופה זו, בכ –50%! כלומר, הירידה בפצועים קשה כמעט זהה בהיקפה (50% במקום 56%) לירידה הדרמטית בהרוגים. הנתונים על פני תקופה של 8 שנים סותרים על כן את הערכות לקיומה לכאורה של "תחלופה" בין הרוגים לפצועים קשה. נכון הוא שבטווח הקצר במדינה קטנה קיימת תנודתיות רבה, ועל כן עדיף סטטיסטית להציג נתוני מגמה (ממוצע נע דו שנתי).
מיקומה של ישראל ע"פ מדד הבטיחות בדרכים מספר הרוגים ל-1 מיליארד ק"מ נסועה • בשנת 2004 ישראל הייתה במקום ה-20 בעולם במדד הבטיחות בדרכים. • בין השנים 2005 – 2010 התקדמה ישראל למקום ה-14בעולם. • נראה, שבשנת 2012 שיפרה ישראל את מיקומה לסביבת המקום ה-10בעולם. • להערכתנו, ניתן להמשיך את מגמת השיפור ולהצליח לממש את יעד התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים: • להיות עד שנת 2020 בין 5 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים. • הטבלה להלן מציגה את רשימת המדינות ומיקומה של ישראל
מדד הבטיחות בדרכים - השוואה בינלאומית מספר הרוגים ל-1 מיליארד ק"מ נסועה , שנת 2010 * * בכול המדינות הנתונים מעודכנים לשנת 2010. רק ב- 2014 נקבל על 2012. לכן יש לראות בטבלה זו כאינדיקציה בלבד למיקומה של ישראל.
הגורמים המרכזיים לשינוי המגמה שינוי המגמה משנת 2005 והשיפור העצום בבטיחות בדרכים ב-8 השנים האחרונות הם פרי מאמץ משותף הכולל מגוון של גורמים ואמצעים : השיפור המשמעותי בתשתיות הכבישים, שנעשה בשנים האחרונות. הגידול הניכר במודעות הציבור לבטיחות בדרכים, שהתרחש באמצעות כלי התקשורתעצמם, עמותת "אור ירוק" ומערכת ההסברה של הרשות. שיפורים טכנולוגיים מתמשכים בכלי הרכב ובמערכות הבטיחות שלהם. אכיפה אפקטיבית יותר; הצלה מהירה ומקצועית יותר, כולל חדרי טראומה. פעילות השדולה של חברי הכנסת וגורמים אחרים לעניין הבטיחות בדרכים. הפעילות הכוללת של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
יעד הבטיחות בדרכים לשנת 2020 היעד לשנת 2020: להמשיך לרדת אל מתחת ל- 4 הרוגים לכל 1 מיליארד ק"מ נסועה, זוהי ירידה נוספת של כ- 30% בתוך 8 שנים ! להיות עד 2020 בין 5 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים. המשמעות: מספר ההרוגים יצטרך לרדת אל מתחת ל-260 נפש בשנת 2020, ירידה של כ- 10% לעומת 2012 למרות גידול צפוי של 27% בנסועה. במספרים המוחלטים, יעד הירידה של ההרוגים, אינו נראה מרשים. אך זו התוצאה הצפויה כאשר מגיעים לרמת הבטיחות הגבוהה של המדינות המובילות בעולם (כיום 4.5 הרוגים למיליארד ק"מ הוא מקום 3 בעולם). חוק "התפוקה השולית הפוחתת" מקשה מאוד על חדירה לקבוצת השיאנים בבטיחות בדרכים ואנו מקווים שישראל תצליח להתמודד עם מגבלות אלו.
תחזית התפתחות מצבת כלי הרכב והנסועה • רמת המינוע בישראל נמוכה מאוד בהשוואה לאירופה. הפער קיים למרות המערכת המפותחת מאוד להסעת המונים של אירופה. • אנו מעריכים שהפער יצטמצם בהדרגה וייסגר עד שנת 2030. • להערכתנו, מערכת הסעת המונים בישראל תשתפר משמעותית עד שנת 2020 באמצעות מערך מודרני וחשמלי של רכבת ישראל, רכבות קלות בגוש דן, בירושלים והמטרוניות בחיפה • על פי הערכות מודלים כלכליים, בשנת 2020 יהיו בישראל : • כ- 3.8 מיליון כלי רכב (קצב גידול שנתי של 4% וגידול מצטבר של 37% לעומת 2012). • נסועה של כ- 65 מיליארד ק"מ (קצב גידול שנתי של 3% וגידול מצטבר של כ-27% לעומת 2012).
רמת מינוע – השוואה בינלאומיתכלי רכב מנועיים ל- 1,000 איש מתוקנן לגילאי 15+ישראל 2011, נתונים עולמיים 2008
מטרות "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים" הרשות הוקמה בשנת 2007 כרשות סטטוטורית עצמאית אשר מיועדת לנתח, לבחון, לייעץ, להקים מערכי מידע, לבנות פרויקטים והכול לצורך הגברת הבטיחות בדרכים. הרשות תפעיל באופן שוטף מערכים שינתרו בזמן אמת בעיות וחריגות בבטיחות בדרכים. הרשות לא תהיה צינור להעברת כספים לגופים אחרים. התקציב המבוקש הוא 550 מיליון ₪ לשנה. שכולל תקציב הפנימי לאחזקת פעילות, מחקר ומידע, בהיקף עד 55 מיליון ₪. תקציב הרשות ייועד לפרויקטים בטיחותיים ולא למימון כוח אדם רגיל. הרשות תפתח ותעודד פרויקטים ייחודיים ותתעדף אותם באופן דינמי תוך מדידת תרומתם לבטיחות.
עקרי התכנית המעודכנת תשתיות עירוניות– שיפור תשתיות, מעגלי תנועה, סימונים, התקנים וכו'. תשתיות בינעירוניות – שיפור כשלים בטיחותיים במוקדי סיכון. אכיפה– תגבור המשטרה בניידות סיור, אופנועים, סטודנטים, מצלמות וכו' הסברה– פעילות בכל סוגי המדיה ופעילויות הסברה ממוקדות. פינוי חילוץ והצלה – קיצור זמני תגובה ושיפור מערכות הטראומה. בטיחות וטכנולוגיות רכב – תקני רכב, גריטה, אמצעי בטיחות וטכנולוגיות. ענישה וחקיקה – כנגד עבריינות תנועה. חינוך והכשרת הנהג –הכנסת מקצוע תורת הנהיגה והבטיחות בדרכים כחלק מתכנית הלימודים ומתעודת הבגרות.
פעילות בקרב אוכלוסיות פגיעות המגזר הערבי ובמיוחד ילדים במגזר הערבי. קשישים הולכי רגל במיוחד במגזר היהודי. רוכבי אופנועים. נהגים צעירים. רוכבי אופניים.
המבנה התפעולי של "הרשות" הפעילויות תהיינה לפי פרויקטים. כל פרויקט יציג מדדי תפוקה, עלות, וחסכון בתאונות דרכים. יהיה ליווי מחקרי צמוד של כל פרויקט כל פעילויות "הרשות" תתבצענה באמצעות 3 חטיבות: (א) חטיבת המבצעים והבטיחות (ב) חטיבת ההסברה והחינוך (ג) חטיבת המידע והמחקר כוח האדם "ברשות" כ-67 עובדים קבועים
התקציב המומלץ • התקציב המקורי שהומלץ ואושר בשנת 2005 עמד על 550 מיליון ₪ לשנה.תקציב זה קוצץ לכ-315 מיליון ₪ לשנת 2012, שמשמעותו במונחים ריאליים קיצוץ של כ-50%. • הקצבת 550 מיליון ₪ לבטיחות בדרכים וחיזוקה של "הרשות" הינם השקעה כלכלית בעלת תשואה גבוהה גם בקריטריון של חסכון בעלויות הנזקים החומריים של תאונות הדרכים (ללא הכללת השכול, הסבל והצער). • אנו מבקשים 350 מיליון ₪ לשנת 2013, 450 מיליון ₪ לשנת 2014 ומשנת 2015 להבטיח מסגרת נומינאלית של 550 מיליון ₪ לשנה וזאת במסגרת תכנית רב שנתית עד 2020.
הפורום המקצועי המייעץ ליו"ר הרשות יו"ר מועצת הרשות הקים פורום מקצועי מייעץ ליו"ר, שחברים בו : ד"ר יעקב שיינין- יו"ר הרשות רון מוסקוביץ- מנכ"ל הרשות פרופ' דוד מהלאל– היועץ המקצועי המיוחד של הרשות פרופ' דוד שנער - מ"מ היועץ המקצועי המיוחד של הרשות ד"ר שי סופר – המדען הראשי של הרשות מוזמנים קבועים מר אבי נאור - יו"ר עמותת אור ירוק. פרופ' קובי פלג – מנהל המרכז הלאומי לטראומה הפורום יתעדכן בהתפתחויות המקצועיות בעולם. ידון וימליץ ליו"ר הרשות בתחומים המקצועיים של הבטיחות בדרכים. הפורום יפעל להידוק הקשרים עם המוסדות האקדמיים בארץ ובחו"ל במגוון התחומים של הבטיחות בדרכים.
עקרונות הפעילות • "הרשות" תפסיק להיות צינור להעברת כספים לגופים שונים. • פעילות הרשות עם כל הגופים החיצוניים תהיה כולה על בסיס פרויקטים מוגדרים מראש. • כל פרויקט יבחן לגופו באופן שוטף לאמידת תרומתו לבטיחות. יפותחו מדדי תפוקה ויעילות כלכלית. • לכל פרויקט יהיה ליווי מדעי וסטטיסטי קבוע ותרומתו לבטיחות תבחן באופן שוטף. • הסכמים והתקשרויות לא יהיו בדרך כלל, לטווח ארוך. ההתחייבויות תהינה על בסיס פרוייקטלי . • הרשות תצטרך להחליט באופן דינמי על סדרי עדיפות של הפרויקטים בהתאם למגבלות התקציב ולאפקטיביות היחסית של הפרויקטים.
השינויים במבנה התפעולי והארגוני ראיה כוללת של בטיחות בכל 8 תחומי הפעילות השונים. הפעילויות של "הרשות" תהינה לפי פרויקטים. כל פרויקט יציג מדדי תפוקה, עלויות, וחסכון בתאונות דרכים. כל פעילויות "הרשות" תתבצענה באמצעות 3 חטיבות: (א) חטיבת המבצעים (ב) חטיבת ההסברה והחינוך. (ג) חטיבת המידע והמחקר. כל נושא של טיפול בהסברה ברשויות המקומיות יהיה באמצעות חטיבת ההסברה והחינוך שתעבוד "כקבלן משנה" של חטיבת המבצעים. לא יהיו כפילויות בפעילויות. יועצים חיצוניים ומיקור חוץ של משימות יהוו חלק אינטגרלי מהפעילויות במטרה להבטיח מוניטין מקצועי ויעילות כלכלית.
יו"ר ומועצת הרשות יועץ משפטי דוברות ויחסי ציבור יועץ מקצועי מיוחד יועץ מקצועי מיוחד מדען
חטיבת "המבצעים" החטיבה אחראית על ריכוז כל המידע הרלוונטי בנושא הבטיחות בדרכים, והצגה שוטפת של תמונת מצב מלא ועכדנית. מבנה החטיבה מורכב מ-3 אגפים ועוד מרכז שליטה: אגף הנדסה: אחריות על ריכוז המידע של כל כשלי הדרך. כבישים וקטעים אדומים וכו'. פתרונות הנדסיים לבעיות בטיחות בשטח. אגף תיאום גורמי חוץ: ריכוז המידע על כל פעילויות משטרה, מד"א, כיבוי אש, טראומה, קציני רכב בחברות, ניידות בטיחות, שירות אזרחי, הדרכות וכו' אגף השטח : בשיתוף הרשויות המקומיות. באמצעות 15 אזורים שאחראים על המטות של הרשויות קבלת תמונת מצב מלאה על הכבישים העירוניים, סביבת בתי ספר, מרכזי בידור וקניות וכשלים עירוניים אחרים. מרכז השליטה והמידע; מקבל תמונה כוללת כל הזמן, משלושת האגפים לעיל כמו גם מאגף המידע בחטיבת המקר והמידע. אחראי על הצגת תמונת מצב כוללת ועדכנית של הבטיחות כולל ביצוע תכניות העבודה.
חטיבת המידע והמחקר תכניות עבודה חטיבת ההסברה והחינוך והחינוך
מועצת הרשות מערך הבקרה של מועצת הרשות מרכז השליטה והבקרה של חטיבת המבצעים יאפשר לחברי המועצה מידע מלא על מידת הביצוע של תכניות העבודה ומצב הבטיחות בדרכים לרבדיו השונים.
חטיבת המבצעים - אכיפה • העמדת מקורות עד סך של 160 מיליון ₪ לשנה למימון תוספת להפעלת בטיחות בדרכים. המקורות ישמשו ל: • רכישה והפעלה של 300 ניידות מאובזרות (מחשוב) נוספות , כך שלמשטרת התנועה תהינה 450 ניידות ואופנועים לפעילות של סיורים בשלוש משמרות (משמרת שלישית במחצית הצי). הרשות תעמיד למשטרה 100 ניידות לשימוש מתנדבים • העסקת 1,000 - 1,500 סטודנטים שיופעלו כשוטרי תנועה ויעברו הכשרה. • "הרשות", באמצעות אגף האכיפה בחטיבת המבצעים, תשתתף באופן שווה בקביעת המשימות של ניידות התנועה, בניתוח התוצאות של האכיפה ובהמלצות לגבי שינויים. המשטרה תעביר את נתוני ת.ד. לרשות באופן שוטף. • "הרשות" תפסיק בהדרגה (עד 2015) לממן משרות לשוטרים רגילים (זאת ייעשה במסגרת תקציב המדינה ישירות למשטרה).
חטיבת המבצעים -תשתית בינעירונית • תשתית דרכים מודרנית ובטיחותית הינה תנאי הכרחי לבטיחות בדרכים. הניסיון בישראל מראה בברור כי ניתן להקטין את מספר תאונות הדרכים ואת חומרתן באמצעות שיפורי תשתית הנדסית. • תשתית דרכים מודרנית ובטיחותית בת קיימא תורמת לבטיחות בשני אופנים: שיפור תפקוד נהגים והולכי רגל וצמצום הפגיעה במקרה של תאונה. • "הרשות" תאפיין ותציין את כל הנקודות במערכת הבינעירונית שיש בהן כשל בטיחותי. לכל הנקודות שיש בהם כשל בטיחותי תאמוד הרשות את עלויות התיקון, זמן התיקון והחיסכון בנזקי תאונות דרכים שינבעו מכך. • לרשות תהיה רשימה מעודכנת של כשלים בטיחותיים בכבישים הבינעירוניים והיא תפרסם אותם לציבור באתר האינטרנט של הרשות.
חטיבת המבצעים - תשתית עירונית • הקמת אגף עירוני (בתוך חטיבת המבצעים) שיהיה אחראי על המעקב השוטף לטיפול בבטיחות העירונית לפי רשויות, לזהות את הרשויות בהם בעיות הבטיחות חמורות להכין מאגר מעודכן ודינמי של כל הכשלים בקטעי הכבישים העירוניים, ולאמוד את עלויות התיקונים. • האגף יפעל באופן מלא במצב הבטיחות ברשויות המקומיות, בעזרת 14 מפקחי "הרשות". מפקחים אלו ימליצו על תכניות ספציפיות לכל מועצה מקומית ולוודא אפקטיביות ביצוע. האגף יהיה אחראי על פרסום מאגר דינמי ושוטף של כשלים בקטעי כביש ברשויות המקומיות. • "הרשות" באמצעות המנכ"ל, ראש חטיבת המבצעים ואגפי התחום העירוני והבינעירוני יהיו חברים בוועדה לענייני "תשתיות בטיחות בדרכים עירוניות ובינעירוניות" במשרד. הם יעקבו אחר קבלת ההחלטות בוועדה וביצוען.
חטיבת המידע והמחקר: מרכז מיידע לאומי • "הרשות" תקים את מרכז המידע הלאומי של הבטיחות בדרכים. • קבלת כל הנתונים באופן שוטף מהמשטרה על נפגעי תאונות דרכים • קבלת כל הנתונים ממכון גרטנר על נפגעי תאונות דרכים וסיווגם הרפואי על פי הגעתם לחדרי הטראומה והמינון בבתי החולים . • עיבוד הנתונים ופרסום שוטף של נתוני תאונות דרכים הבסיסיים (החלפת הלמ"ס) ועיבודים ספציפיים ומתקדמים. • ניתוח מגמות השינויים בנפגעים וברמת הבטיחות בישראל • השוואות בינלאומיות לפי סוגי נפגעים, סוגי תאונות, סוגי דרך וכו' • הרשות תחזיק ותטפח ספריה לאומית לבטיחות בדרכים. • אפשרויות שימוש במאגר על ידי החוקרים והציבור הרחב.
חטיבת המידע והמחקר: האגף למחקר היישומי • "ברשות" יוקם אגף מחקר יישומי לבטיחות בדרכים בישראל. • האגף המחקר יעסיק חוקרים ישראלים (לפי חוזים מיוחדים) במגוון מחקרים יישומיים. הכוונה לבצע כל שנה מעל 10 מחקרים יישומיים בהיקף של כ-2 מיליון ₪ . • האגף יהיה אחראי על ליווי צמוד לכל התכניות המופעלות בתכנית העבודה וכתיבת חוות דעת על כל תכנית. • האגף יקיים כל שנה 10 חקירות לעומק של תאונות דרכים אופייניות • האגף יממן לשני תלמידי מחקר לתואר שלישי מלגות מתוך כוונה להעסיקם באגף המחקר ברשות עם סיום לימודיהם • האגף ישתתף במחקרים יישומים שנעשים במוסדות מחקר חיצוניים (אוניברסיטאות) בהתאם ליכולות התקציביות של הרשות • "
חטיבת המידע והמחקר: חקירה לעומק של תאונות דרכים • להתחיל מיד בחטיבת המידע והמחקר של "הרשות" בחקירות לעומק של תאונות דרכים שתעשנה בשיתוף עם אגף התנועה של משטרת ישראל. • יש לקבוע נורמה של לפחות 10 חקירות עומק מייצגות בשנה, כל שנה! • לאפיין את החקירות לעומק בראיה רב שנתית כדי שיכסו במהלך השנים מגוון רחב של תאונות אופייניות. • חקירה זו חייבת להיעשות בשיתוף מלא עם אגף התנועה של משטרת ישראל. • יש לפרסם דו"ח מלא על תוצאות החקירה לעומק . ובעיקר את המשמעויות לעתיד.
חטיבת המידע והמחקר: טכנולוגיות רכב • הרשות" תקים מאגר מידע שוטף של האמצעים הטכנולוגיים הבטיחותיים הקיימים בשוק, תפרסם את העלויות שלהם ועל חשיבותם היחסית לבטיחות. ישראל לא תקבע תקני בטיחות למכוניות אלא תוכל לאמץ תקנים שהתקבלו בארצות המערב (יצרני המכוניות) • "הרשות" תקים וועדה פנימית שתדון באמצעים אלו ותמליץ למשרד התחבורה איזה מתקני הבטיחות המקובלים במדינות מערב אירופה או ארה"ב יש לעודד ו/או לחייב התקנתם. • כמו כן יהיה צורך לבחון מדי פעם את מדיניות הפחתת מסים על יבוא מוצרי בטיחות ולהמליץ בהתאם למשרד האוצר . • "הרשות" תבחן את השפעת בטיחות כלי רכב ישנים על תאונות דרכים ותמליץ על מדיניות ברורה לגריטת רכב ישן, החמרה על מבחני רישוי תקופתיים ורכישת רכב ישן ע"י הממשלה לגריטה.
חטיבת ההסברה והחינוך • החטיבה תהיה אחראית לכל תכניות הסברה והחינוך לאוכלוסיות לסוגיהן ולסוגי הרכבים בכל התחומים שבהן יזוהו נורמות התנהגות מסוכנות. • במיוחד יושם הדגש על: נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה "ביריונית", מהירות מופרזת, הסח דעת ועייפות, חגורות בטיחות וציות לתמרורים. • כל התכניות והקמפיינים יעשו בליווי צמוד של חטיבת המידע והמחקר שיבחנו את מידת החשיפה והאפקטיביות של כל הפעילויות. • החטיבה תהיה אחראית על הוצאת ספר פעילויות מומלצות לנהגים כדי לצאת ממצבים מסוכנים. • החטיבה תכין יחד עם אגף הרישוי את תכנית הלימודים למבחן עיוני בתורת הנהיגה והבטיחות בדרכים. תכנית זו תהיה באתר האינטרנט של הרשות ותאפשר לכל אחד ללמוד ולהתכונן למבחן • התמהיל הנכון בין הסברה לחינוך יהיה באחריות החטיבה ויהיה תהליך דינמי
בגרות בתורת הנהיגה והבטיחות בדרכים • אנו רואים בלימוד תורת הבטיחות בדרכים ותורת הנהיגה בבתי הספר את הפתרון האולטימטיבי לטווח ארוך. אולם יחלפו שנות דור (40 שנה) עד שלחינוך תהיה השפעה מכרעת. אנו מקציבים לכך 40 מיליון ₪ לשנה. • הרשות" תפעל בשיתוף עם משרד החינוך להכנסת לימוד תורת הבטיחות בדרכים ותורת הנהיגה כחלק מתכנית הלימודים וזאת בשני חלקים. • בבית הספר היסודי ילמדו כל התלמידים את הבסיס של תורת הבטיחות בדרכים ורכיבה על אופניים. בכיתות ה' –ו' יבחנו על כך, ולזכאים יוענק רישיון רשמי של המדינה לרכיבה על אופניים (גם אם לא יהיה חוק מחייב לכך). להערכתנו יש לכך משמעות גדולה על ילדים בני 12 - 11. • בכיתות י' – יא' ילמדו כל התלמידים את החלק השני של תורת הנהיגה והבטיחות ויעברו בחינת בגרות בתורת הבטיחות והנהיגה. • הצלחה במבחן הבגרות ייתן פטור ממבחן עיוני (תאוריה) לקבלת רישיון נהיגה ויהיה תנאי ללימוד נהיגה מעשי . "הרשות" יחד עם אגף הרישוי ומשרד החינוך יקבעו את חומר הלימוד והדרישות מהתלמידים.
רישיון מדורג וליווי נהגים חדשים • עם כניסת החוק החדש של רישיון מדורג הרשות תיקח על עצמה את האחריות לארגן מתנדבים ברמה ארצית כדי להציע לתלמידים שאין באפשרותם לקבל את הוריהם או קרובי משפחתם לליווי, מתנדבים כתחליף. • המתנדבים יצטרכו לעבור ראיון, קורס מזורז, ולקבל אישור מהרשות להיות מתנדב ללוי נהג חדש. המתנדבים ילוו את הנהגים החדשים במהלך ששת החודשים הראשונים כפי שיקבע בחוק • הבסיס לשירות זה יהיה במטות של הרשויות המקומיות כאשר הרשות היא שתארגן ותקבע את הכללים • משרד התחבורה יממן את העלויות בהתאם לחוק אבל הרשות תהיה זו שתבצע את הליווי
תקני מהירות נסיעה בדרכים מהירות • ישראל אינה יצרנית של מכוניות וכלי תחבורה ,אלא מייבאת אותן על פי התקנים האירופאיים והאמריקאים. • לפיכך, ישראל חייבת לאמץ גם את כל התקנים הסטנדרטיים של האיחוד האירופי ושל ארה"ב גם בכל הקשור לכל תחומי הכבישים ומעקות הבטיחות (המהווים מוצרים "משלימים" לכלי הרכב). • התוצאה היא, שיש היגיון רב לאמץ גם את מהירויות הנסיעה בכבישים מהירים בהתאם לבנייתם הטכנולוגית ובהתאם למקובל במדינות האיחוד האירופאי וארה"ב. • המהירות המקסימלית המותרת באיחוד האירופי וארה"ב ובמיוחד באותם מדינות המובילות בעולם בבטיחות הינה 120 – 130 קמ"ש, (ראה טבלה להלן) וזאת בכבישים המותאמים לכך מבחינת טכנולוגיית הכביש. • לא מצאנו שיש בישראל תנאים שונים מהתנאים באירופה שצרכים להביא להחלטות שונות במגבלות מהירויות הנסיעה מהמקובל באירופה.
מהירות נסיעה מקסימלית ומדד הבטיחות בדרכים ל- 2010 * מספר הרוגים ל-1 מיליארד ק"מ
