Download
1 / 21
450 likes | 1.45k Views
בנג'מין בלום – 1956. הטקסונומיה של מטרות החינוך בתחום הקוגניטיבי . טקסונומיה של מטרות חינוכיות בתחום הקוגניטיבי מאת ב' בלום. 3. הביקורת והמשמעויות בימינו. 2. מרכיבים של הטקסונומיה. 1. רציונל והמטרות של הטקסונומיה. מתוך דבריו של בלום, 1975.
E N D
בנג'מין בלום – 1956 הטקסונומיה של מטרות החינוך בתחום הקוגניטיבי
טקסונומיה של מטרות חינוכיות בתחום הקוגניטיבי מאת ב' בלום 3. הביקורת והמשמעויות בימינו 2. מרכיבים של הטקסונומיה 1. רציונל והמטרות של הטקסונומיה
מתוך דבריו של בלום, 1975 "…אני מכיר היטב את המגבלות של הטקסונומיה (שלי)…העיקר הוא שהמחנכים ישאלו את עצמם לעיתים הרבה יותר קרובות אם גוונו את רמת המטלות והתרגילים, אם הם מגרים במידה מספקת את שכלם של התלמידים, אם הם מאפשרים לתלמידים להעלות על עצמם. הדירוג הבלתי מושלם ואפשרות הטעות בין הרמות הם דברים שוליים. העיקר הוא הפילוסופיה הכללית של הפעולה"
על הטקסונומיה "טקסיס" = סדר, ארגון ; "נומוס" = חוק "מיון, במיוחד של בעלי-חיים וצמחים בהתאם ליחסים הטבעיים ביניהם" – מילון וובסטר, 1953 ניסיון לשוות לחינוך מעמד מדעי
Taxonomy of Educational ObjectivesBenjamin Bloom - 1956 . בלום ניסח 3 טקסונומיות 1. קוגניטיבית - מתייחסת לתפקודים שיכלים 2. אפקטיבית - מתייחסת לדרגות ריגושיות ולתפיסת עולם ערכית 3. פסיכו-מוטורית - מתייחסת לתפקודים נירו-פיסיולוגיים-גופניים
מטרות הטקסונומיות • לסייע למתכנני תכניות לימודים ולמורים לבחון את עצמם כאשר מפתחים וכאשר בודקים הישגים של תלמידים באמצעות ניסוח והגדרה אופרציונלית של המטרות. 2. ליצור שפה משותפת בין החוקרים, המפתחים והמורים, שפה שתאפשר בהירות ומובחנות לגבי המטרות החינוכיות השונות. הטקסונומיה המוכרת משלושתן היא הקוגניטיבית.
טקסונומיה של מטרות חינוכיות בתחום הקוגניטיבי 1. ידע 2. הבנה 3. יישום 4. אנליזה 5. סינטזה 6. הערכה
1.ידע / Knowledge התנהגויות המדגישות את הזכירה הפעילה (recall) או הסבילה (recognition) של רעיונות, תופעות, עובדות, הכללות, שיטות ותהליכים. • "לדעת בלי להבין"
דוגמאות • התלמיד ידע מה הייתה מדיניות החוץ של נפוליאון (זכירה פעילה) • התלמיד יזהה את התשובה הנכונה (זכירה סבילה) • התלמיד יוכל להגדיר את... • התלמיד ידע את הפרטים החשובים בביוגרפיה של הנביא מוחמד.
2. הבנה / Comprehension • רמה נמוכה של הבנה • שימוש של הידע במסגרת הנוכחית ובלי להרחיב את המעגל. • ההבנה משתקפת בשלוש פעילויות בסיסיות: • א. תרגום: אני מבין כאשר אני יכול לנסח בלשון אחרת. • ב. פרשנות: אני נותן פירוש למה שהבנתי. • ג. הטלה/ חיוץ: (תרגום + פירוש + הוספה) הסקת מסקנה, חיזוי תחזית מתוך נתונים רבים.
2. הבנה / Comprehension למשל: • התלמיד ימסור את תוכן הסיפור שקרא במלים שלו. • התלמיד יסביר את המבנה הגיאוגרפי של ישראל על פי צבעי המפה. • התלמיד יזהה את המגמה של... • התלמיד יוכל להשלים את הפריטים החסרים • התלמיד יוכל לתאר את המצב בגיטו. • התלמיד יזהה את הרעיון המרכזי • התלמיד יוכל להשוות בין...לבין...
3. יישום (החלה)/ Application שימוש בהפשטות לפתרון בעיות חדשות למשל: • התלמיד ימצא, על סמך ידיעותיו, את העיקרון או הדרך לפתרון בעיה חדשה הניצבת בפניו. • התלמיד ישתמש וייעזר בדוגמאות מן התנ"ך לצורך הבנת מצבים חברתיים ופוליטיים בימינו. • התלמיד ישתמש בנוסחת פתרון משוואה ריבועית לבעיה מילולית בחשבון.
מהי "העברה"? "טרנספר" (טורנדייק, 1924) ... שימוש של הידע בקונטקסט דומה או העברת הידע מתחום לתחום.
4. אנליזה (ניתוח)/ Analysis היכולת לפרק חומר/ בעיה למרכיבים, לזהות ולמיין את היסודות, לפרש את היחסים ביניהם, להגדיר את קשרים ולבסוף להכיר את עקרונות הארגון של הסדרים והמבנה המאחדים את היסודות האלה לשלמות. יכולת זו מצביעה על בקיאות בחומר; התלמיד יכול לפרק ולדעת את תפקידו וקשריו של כל פריט. למשל: • התלמיד ימפה את הגורמים והסיבות אשר הביאו למהפכה וההשפעות ההדדיות.
5. סינטזה/ Synthesis תהליך של צירוף חלקים והרכבתם, כך שיהוו דגם או מבנה שלא היה קיים קודם. הרכבת שלמות משמעותית. טיפוח חשיבה והבעה עצמית. יצירת מוטיבציה. למשל: • על התלמיד לבנות תכנית עבודה על סמך רשימת היעדים, האמצעים והחומרים. • התלמיד יתכנן שיעור בנושא "זהירות בדרכים" לכיתה נמוכה משלו. • בתום לימוד על קיסר, התלמיד יכתוב את הביוגרפיה שלו.
6. הערכה/ Evaluation שיפוט מנומק לגבי ערכם של רעיונות, פתרונות, שיטות. למשל: התלמיד יוכל לחוות דעה על... התלמיד יוכל להעריך את ערכה האומנותית של... התלמיד ינסח את דעתו על...
העקרונות של הטקסונומיה הטקסונומיה בנויה על סמך עקרון לוגי-פסיכולוגי. השגת מטרה המופיעה במקום רחוק יותר מותנית בהשגת מטרות הקודמות לה. היא בנויה כמו "בבושקה".
ביקורת על הטקסונומיה של בלום )בירנבוים, 1997; עמנואל, 1999( • אין זיהוי והבחנה חד-משמעית בין הקטגוריות השונות. • ניתן לחלוק על הסדר ההיררכי של הקטגוריות. • עיקרון ההכלה של קטגוריה בתוך קטגוריה הוא בעייתי. • לא קיימים בפועל יעדים חד-ממדים טהורים.
ביקורת • ההתייחסות היא רק לקטגוריות/לרמות/ ליכולות/ למטרות שהובחנו ושניתנות למדידה כלשהי. • התייחסות רק לתוצרים, ולא לתהליכים. • הקטגוריות הנן כלליות, נטולות תוכן ומתעלמות מתחומי-הדעת. • התייחסות לאוכלוסייה ממוצעת, תוך התעלמות מן ההבדלים בין תרבויות וחברות שונות.
הרלוונטיות של הטקסונומיה בימינו • דגש על החשיבות בדרגות גבוהות של חשיבה ושל עיבוד החומר בתהליך של פיתוח תכנית לימודים, בשאלת שאלות בכיתה, במתן מטלות או בחינות. • סימון הצורך בתכנון פעילויות לימודיות שידרבנו את הלומדים לחשוב ברמות שמעבר לשינון. • עקרון המיון חשוב ופורה אך רק ביחס לשתי רמות: תפקודים נמוכים ותפקודים גבוהים.
לסיכום: מה למדנו היום ? • הרציונל והמטרות של הטקסונומיה • החלוקה הפנימית: 1. ידע 2. הבנה 3. יישום 4. אנליזה 5. סינטזה 6. הערכה • הביקורת והמשמעויות בימינו
