cooperative Psychological Biases Effect on Intra-Households Allocation of Goods

December 22 2011 cooperative Psychological Biases Effect on Intra-Households Allocation of Goods Analysis of mental accounting effect when married couple face with a permanently change of income for one of them

גישות שונות בניתוח כלכלי • הגישה הנורמטיבית– גישה זו מתארת את המודלים האופטימליים על פי תורות הלוגיקה ותורת הסטטיסטיקה וההסתברות. התורה הנורמטיבית באה מתוך התאוריה הכלכלית והסטטיסטיקה. תאוריות המבוססות על הנחות ראציונליות, מקסום תוחלת תועלת החלקת תצרוכת ופרט מייצג הן דוגמאות לגישות נורמטיביות. בקבלת החלטות גישה זו תצפה את התשובה הנכונה. מודל נורמטיבי שאשתמש בו הוא המודל של Chiappori – המודל הקולקטיבי. • הגישה הדסקריפטיבית– גישה זו מתארת את ההתנהגות בפועל של אנשים. גישה זו מבוססת על מחקרים פסיכולוגיים ומתארת איך אנשים שופטים ומקבלים החלטות בתנאי אי וודאות. הצגת הסברים לתופעות הנצפות במציאות. דוגמא לכך היא "תיאוריית הפרוספקט". • הגישה הפרספרקטיבית– גישה זו נותנת מרשמים לקירוב בין שתי הגישות הקודמות ומנסה להציע פתרונות מעשיים לפערים הקיימים בין הגישה הנורמטיבית והגישה התיאורית, למשל, איך להביא מנהלים לשיפוט וקבלת החלטות אופטימלית.

Value Function – Prospect Theory • שנאת סיכון ברווח ואהבת סיכון בהפסד. • נקודת ההתייחסות. • שנאת הפסד – הפסדים כואבים יותר מרווחים באותו גודל. התגובה להפסדים חזקה יותר מהתגובה לרווחים, אי ההנאה הנגרמת מהפסד של 500$ היא גדולה מההנאה שברווח של 500$. זה מסביר את הסכום שאנשים מוכנים לשלם עבור משהוא לעומת כמה שהם מעריכים אותו שהיו מוכנים למכור.

1. שנאת סיכון ברווח ואהבת סיכון בהפסד • שנאת סיכון ברווח • A - זכיה בטוחה ב-240$ (84%)B - 25% סיכוי לזכות ב1000- $ ו75%- סיכוי לזכות בכלום (16%) • אהבת סיכון בהפסד • C - הפסד בטוח של 750$.(13%)D - 75% סיכוי להפסיד 1000$ ו25%- סיכוי להפסיד כלום. (87%)

2. א- נקודת התייחסות • תארו לעצמכם שעומדת להתפרץ מחלה אסייתית קטלנית ועל פי הערכת מומחים היא תקטול 600 איש למוות. מוצעות שתי תכניות אלטרנטיביות : • A - אם תאומץ 200 איש ישרדו. • B - אם תאומץ יש סיכוי של 1/3 שכל ה-600 ישרדו וסיכוי של 2/3 שאף אחד לא ישרוד. (72%)

2.ב- נקודת התייחסות • תארו לעצמכם שעומדת להתפרץ מחלה אסייתית קטלנית ועל פי הערכת מומחים היא תקטול 600 איש למוות. מוצעות שתי תכניות אלטרנטיביות : • C- אם התכנית תאומץ 400 איש ימותו. • D- אם התכנית תאומץ סיכוי של 1/3 שאף אחד לא ימות וסיכוי של 2/3 שכולם ימותו • (78%)

3. שנאת הפסד – אפקט בעלות (טאלר, 1980) • בניסוי חולקו קבוצת הנחקרים ל-2 קבוצות באופן מקרי:"המוכרים", קיבלו ספל קפה והתבקשו לקבוע (0.25 - 9.25) את סכום הכסף המינימלי אותו הם מוכנים לקבל בשביל למכור את הספל."הקונים" קיבלו כסף והתבקשו לדרג את סכום הכסף המקסימלי עליו הם מוכנים לוותר כדי לקבל את ספל הקפה. • WTA = 7.12$ WTP=2.87$ • "הבוחרים" התבקשו לקבוע באיזה סכום הם יהיו אדישים בין קבלת הכסף לבין קבלת ספל הקפה. • Choosers= 3.12$

Mental Accounting • חשבונאות מנטלית – הטיה פסיכולוגית. הנובעת משנאת הפסד. שינויים קטנים בשמות, הקצאות או ארגון החשבונות ישפיעו על קבלת ההחלטות של הפרט באופן שלא מתיישב עם הנחות נורמליות בסיסיות. • Mr. X is up $50 in a monthly poker game. He has a queen high ﬂush and calls a $10 bet. Mr. Y owns 100$ shares of IBM which went up 150% Today and is even in the poker game. He has a king high ﬂush but he folds. When X wins, Y thinks to himself, “If I had been up $50 I would have called too.” • הגדרה אינטואיטיבית יותר : אנשים מקטלגים הוצאות ושינויים במצבם באופן ה"נעים" ביותר. למשל קניית מכונית בניגוד לשימוש במוניות. • מפריד רווחים • מחבר הפסדים • מחבר הפסדים קטנים עם רווחים גדולים • מפריד רווחים קטנים מהפסדים גדולים

Invest now, drink later, spend never: On themental accounting of delayed consumptionShafir & Thaler 2006 • חשבונאות מנטאלית על מוצרים עם צריכה לא מידית: מנויים לחדר כושר, מרתף יינות וכדומה.הבחנה בין מוצרי צריכה להחלטות השקעה וחסכון. • שאלון חולק בתוך מגזין לחובבי יינות. • חילקו את הנשאלים ל-2 קבוצות. שותים ומחלקים. • השותים מתכוונים לשתות בעצמם מהבקבוק. • המחלקים מתכוונים לתת את הבקבוק במתנה לזוג חברים אליהם הם מוזמנים לארוחת ערב.

Study 1: Wine experiment • השאלה: לפני 20 שנה קנית בקבוק יין בעלות של 80 ₪ , היום הוא יושב אצלך במרתף היינות וערכו המוערך בשוק הוא 300ש"ח. חילקו את הנשאלים ל-2 קבוצות. שותים ומחלקים. • הבקבוק מרגיש כאילו לא עלה לי דבר (כבר שילמתי עליו בעבר) ( 30/30) • הבקבוק מרגיש כאילו הוא עלה לי 80 $ הסכום שאני זוכר ששילמתי עליו. (17/18) • הבקבוק מרגיש כמו 80$ ששילמתי עליו ובתוספת הריבית. (9/7) • הבקבוק מרגיש לי כמו 300$ כי זה הסכום שיחליף לי אותו.(30/20) • הבקבוק מרגיש לי כמו חסכון של 220$, כי אני יכול לשתות או לתת יין בשווי של 300 ואילו שילמתי עליו רק 80$. (14/25) בשלב השני נשאלו אותה שאלה אך במקרה והיו שוברים את הבקבוק (a) 0 $ 8% (b) 80 $ 24% (c) 80$ plus interest 11% (d) $ 300 55% (e) Saving of 220$ 2%

Study 1: Wine experiment results • יש שונות בתפיסות השונות של הנשאלים, נתמקד בשונות בין אלו שתפסו את הצריכה כעלות 0, אלו שתפסו את ההוצאה כעלות תחליפית ואלו שתפסו את ההוצאה כחסכון ממש – התשובה ה"נעימה" ביותר. • ככלכלנים נזהה את תשובת 300ש"ח כתשובה הנורמטיבית. נראה שבמצב של שותים/מחלקיםהתשובה נבחרה מבין 26% מהנשאלים ואילו במצב השוברים היא נבחרה ע"י 55%. אולי השבירה מעוררת איזה טריגר לחשוב על החלופות. בהפסד שמתבטא בשבירת הבקבוק יש דחיפה חזקה של בוחרי ה"חינם" אל היחס החליפי שהוא התשובה הנורמטיבית. "Do they think they are spending any money when they buy the wine initially?”

Study 2: ‘‘Investment’’ purchases: Why things do not cost when you buy them • השאלה: בהזדמנות מצאת ארגז יין ב-400$ כשאתה יודע שמחירו בשוק הוא 500$. אתה לא מתכוון לשתות מהארגז הזה ב-25 שנה הקרובות. (איזה ביטוי מבטא הרגשת קנייה על סקאלה של 1-5). • אנו רואים שאנשים מתייחסים להשקעתם הראשונית כהשקעה, מהניסוי הקודם ראינו שכאשר שותים את זה מאוחר יותר הם מתייחסים לזה כעלות אפסית או כחסכון ממש. מתי צריכה נדחית נתפסת כצריכה? Invest now, drink later, spend never! (a) I feel like I just spent $400, much as I would feel if I spent $400 on a weekend getaway (3.31) (b) I feel like I made a $400 investment, which I will gradually consume after a period of years (1.94) (c) I feel like I just saved $100, the difference between what the futures cost and what the wine will sell for when delivered (2.88)

Study 3: Planned consumption: Why things do not cost when you use them • השאלה: הצעה למנוי לסדרה של 8 הופעות בשנתיים הקרובות. 4 הופעות כל שנה. מחיר כרטיס להופעה בודדת הוא 25$ ומחיר המנוי 120$ (15$ למופע), החלטת לרכוש המנוי. • (a) I feel like I just spent $120, much as I would feel if I spent $120 on a night out in New York 3.63 • (b) I feel like I made a $120 investment, which I will gradually consume over the course of the next two years 2.20 • (c) I feel like I just saved $80, the additional money I would have paid to buy the tickets one at a time 2.65 • האופציה הפופולרית היא שוב אופציית ההשקעה, אם היינו מצפים שבחירה רציונלית תהיה הראשונה • הבחירה ה"נעימה" ביותר מחשבונאות מנטלית תהיה השלישית אנו רואים כאן הגבלה מסוימת להשפעת החשבונאות המנטלית.

Study 3: Planned consumption: Why things do not cost when you use them • עברו כמעט שנתיים ונותר עוד כרטיס אחד במנוי שרכשת. בהופעה האחרונה תופיע להקה שהפכה פופולארית במיוחד מאז שרכשת את המנוי וכעת המחיר להופעה זו נמכר בסביבות 50$, אתה בוחר ללכת להופעה האחרונה (a) I feel like this costs me $50, the current worth of the ticket and the price I could have gotten if I had chosen to sell 3.96 (b) I feel like this costs me $25, the list price of a single ticket to this concert 4.37 (c) I feel like this costs me $15, the price I paid for the ticket 2.37 (d) I do not feel like this costs me anything, since I have already paid for the ticket, a long time ago 2.48 (e) Going to the concert feels like I am saving $35, the diﬀerence between what I paid for the ticket and what it would cost now 2.40

Study 3: Planned consumption: Why things do not cost when you use them • נשאר עוד כרטיס אחד במנוי ללהקה הפופולארית. הבעיה היא שאבדת את הכרטיס שלך. (a) I feel like this costs me $50, the current worth of the ticket and the price I could have gotten if I had chosen to sell 2.43 (b) I feel like this costs me $25, the list price of a single ticket to this concert 4.06 (c) I feel like this costs me $15, the price I paid for the ticket 3.60 (d) I do not feel like this costs me anything, since I have already paid for the ticket, a long time ago 4.33

Study 3: Planned consumption: Why things do not cost when you use them • והנה שוב מגיעים אלו שלא מבזבזים לעולם. שהציעו להם את המנוי הם התייחסו לכך כ"השקעה" או "חסכון" ואילו עכשיו הם מתייחסים לכך כאין עלות או כשוב לחסכון בעצם לא מבזבזים לעולם. וכמה כאלו יש מתוך כל אלו שנשאלו את שתי השאלות? • 76%

Invest now, drink later, spend never: On themental accounting of delayed consumptionShafir & Thaler 2006 • קניות של מוצרים הנצרכים מידית חשופים פחות להשפעת החשבונאות המנטלית. מנגד עסקאות שנעשות עכשיו והצריכה או התועלת מגיעה מאוחר יותר או מופרדת חשופות יותר לחשבונאות מנטלית. • יש חסמים להשפעת החשבונאות המנטלית. • צריכה ממוצר שנקנה בעבר הרחוק מקודדת לעיתים כ"חינמית" או אפילו כחוסכת כסף. • קניות מוקדמות נתפסות כהשקעות ולא כהוצאות. • כאשר המוצר לא נצרך כמתוכנן (בקבוק נשבר), ההוצאות חוזרות להיתפס כעלותם החליפית. • יישום לדוג': לצרכים עירוניים הוצאות בעלות על מכונית יכולות לעלות על שימוש במוניות והשכרת רכבים. ניתן לחשוב על תופעה זו כחשבונאות מנטלית עלות הנסיעה השגרתית במכונית תיתפס כאפס לעומת עלות הוצאת המונית. אז למה שחברות השכרת המכוניות לא ישווקו מנוי השכרה? השאלה נשאלה במאמר (2006) מה קורה במציאות? • חבר קיבל בירושה יצירת אומנות יקרה. אך הביטוח כעת דורש תוספת לתשלום עבור הכלת הפרמיה עבור התמונה היקרה. האם זה כדאי? אם התמונה תיהרס והביטוח יופעל החבר יקבל סכום כסף נכבד אך לא ירכוש את אותה התמונה ההפסד הרגשי לא ניתן לביטוח וההפסד הכספי הוא חסר חשיבות. אז למה לבטח בכלל? “Rational is not necessarily happy, and irrational gives you the rare opportunity to enjoy ‘‘free’’ drinks.”

הגבלת עוצמת ההטיות הנובעות משנאת הפסד • סוג היחסים בין הפרטים ( (Communal Vs. Exchangeכאשר יש יחסים "שיתופיים" המבוססים על אכפתיות לאחר רמת שנאת הסיכון גדלה. הדבר מתבטא דרך אפקט הבעלות בניסוי הספלים. AGGARWAL & ZHANG (2006) • שילוב אלמנטים של סיכון לאפקט הבעלות (novemsky&kahneman 2005), האם על שנאת ההפסד תופיע השפעת שנאת הסיכון? • מדידת עוצמת ההטיה: כהנמן וטברסקי (79') מציעים מדד לרמת שנאת ההפסד של פרט מסוים.

דיון והצעות להמשך • ניתוח השפעות ההטיות מרמת האינדיבידואל לרמת בחירה חברתית של 2 פרטים. איך תבוטא עצמת ההטיה כאשר יש 2 מקבלי החלטות. • שינוי מצב של אחד מבני הזוג (העלאה/ירידה במשכורת), כיצד תבוא ליידי ביטוי אצל הפרט השני וכיצד לבסוף תשפיע על ההחלטה השיתופית. • איך יחס הכוחות האפריורי משפיע על רמת ההטיה של ההחלטה הקולקטיבית. • האם מודל של הקצאת משאבים בתוך המשפחה (קאפורי) הוא בסיס מתאים לבדיקה? • איך ניתן לבדוק את התופעה? שאלונים או ע"ס נתונים. • תודה.

Study 4: Local versus global representations • אתה הולך פעם בשבוע לחדר כושר. קבוצת ה-משלמים פר אימון וקבוצת המשלמים שנתית. 20$ לביקור או 1000$ לשנה (אדישות). הגעת לחדר כושר החלפת בגדים ופתאום קבלת טלפון שאתה נדרש לעזוב מידית ולוותר על האימון. • (a) I feel like I just wasted $20, which is what I paid to work out that evening1.982.70 • (b) I feel like I wasted nothing, since my visit had already been paid for, and sometimes you just can’t take full advantage of things to which you are entitled 3.773.03 • (c) I feel like I wasted something, perhaps time, perhaps money, but no speciﬁc amount or measure readily comes to mind 2.952.40

Study 5: Local accounting implications • ניסוי מכונות הקפה. מכונת קפה עולה 500$ בקניה, איך פרטים תופסים את קניית המכונה: • 64% מהפרטים מחשיבים את קניית המכונה כהשקעה. 36% מהפרטים מתייחסים אליה כהוצאה רגילה שאינה שונה, נניח מחופשה בחו"ל. • איך פרטים תופסים את הוצאות הקפה אחרי קניית המכונה? • Each morning’s latte´ feels like it is costing me two or three dollars, which will gradually add up to make for the $500 espresso machine expense 42% (הוצאה חלופית) • Each morning’s latte´ feels like it is not costing me hardly anything (except for the negligible price of the ingredients) 19% (אין עלות) • Each morning’s latte´ feels like it is saving me nearly three dollars, which I would be spending at the Cafe´ had I not owned the machine 39% (חסכון) • כשני שליש מהפרטים מתייחסים למכונה כאפס עלות או כחסכון. • כאשר הציגו להם מצב בהפסד – בו המכונה מתקלקלת לאחר שני חודשי שימוש. הם גילו ש 90% תופסים את המכונה כשווה 500$.(מותאם שימוש)

Study 6: The nature of items and thoughts of their replacement • אתה אוסף תמונות חתומות של מפורסמים ואיבדת חתימה אחת, שכעת נמכרת ב-1000$. • סבא שלך העביר לך אוסף של בולים חתומים ממעטפות שסבתא שלך שלחה לו בזמן המלחמה שהיה בחזית. סט חותמות זהה לזה לסבך העביר לך נמכר ב-1000$. גם שאין לך עניין בבולים אתה לא מוכר את הסט איבדת את הסט. • ביקשו מהנשאלים לקטלג את ההפסד. 74% בחרו בהפסד ריגשי ולא בהפסד מוחשי של 1000$ במקרה של סט הבולים. לעומת 25% במקרה של תמונות המפורסמים. • ברגע שהכנסנו אלמנטים נוסטלגיים השתנו לחלוטין התפיסות של הפרטים. ככל שהפרטים נוסטלגיים יותר החשבונאות המנטלית משפיעה יותר.

Save More Tomorrow ™ : Using BehavioralEconomics to Increase Employee Saving • בעיית חסכון של משקי בית. החלטות של חסכון-צריכה. מהן החסכונות של משק הבית? ביטוח לאומי, קרנות פנסיה ונכס נדל"ן שברשותם. כמובן שבנוגע ל-2 האלמנטים הראשונים הפרט יחסית מוגבל וקיומה של משכנתא מייצרת משמעת חסכון טובה. • בשנים האחרונות בארה"ב וגם בישראל יש לפרטים יותר מעורבות ויכולת בחירה בשעורי החיסכון שלהם, כמובן בתחום המוגבל רגולטורית. • לפרטים שבוחרים את שעורי החיסכון שלהם עצמאית סביר שנראה התאמת חסכון נמוכה ויחס צריכה חסכון גבוה ושאינו תואם החלקת תצרוכת. הם פשוט חוסכים מעט מדיי. • ההנחה במאמר היא שאלו שחוסכים פחות פשוט עושים טעות. הכוונה בטעות היא שגם הם יסכימו שהם פשוט חוסכים מעט מדיי. כמו שמישהו שסובל מעודף משקל אכן מסכים שהוא "שמן מדיי". • אז הציעו להם תוכנית חסכון ייחודית – שבה הם מתחייבים עם כל עליית משכורת עתידית להגדיל את שעורי החיסכון. • הגישה הכלכלית נורמטיבית גורסת שאנשים כבר מתכננים חסכון בצורה אופטימלית ולכן אין סיבה שהם יצטרפו לתוכנית שתשתנה תקופתית. מצד שני הכלכלן ההתנהגותי יחזה שמשקי הבית ימשכו לתוכנית החיסכון הנ"ל ושאכן באמצעותה יגדילו את שעורי החיסכון שלהם.

Save More Tomorrow ™ : Using BehavioralEconomics to Increase Employee Saving • על 3 הגישות ניתוחיות לבעיות:נורמטיבית – הפתרון הרציונאלי, "הנכון" ואופטימלי מודל מחזורי חיים והחלקת תצרוכת.תיאורי (דסקריפטיבי) – מה אנשים עושים בפועל. מה אנחנו רואים מהמציאות. הטיות בעניינו הן מרחקים שיטתיים של המציאות מהתאוריה הנורמטיבית. שאפרן וטאלר (88) הציעו מודל דסקריפטיבי להתנהגות משק הבית כאשר חשבונאות מנטאלית ושליטה עצמית הן נקודות מפתח במודל.פרספקטיבית– זו גישה המציעה איך משפרים את ביצועי מקבלי ההחלטות כמה שיותר קרוב לרמה הנורמטיבית. • מאמר זה הוא פרספקטיבי. וכדי לרשום מרשם טוב צריך לדעת מה הסימפטומים של המחלה.

Save More Tomorrow™: Using BehavioralEconomics to Increase Employee Saving אז למה אנשים חוסכים מעט מדיי? • מציאת שעור החיסכון האופטימלי קשה. • איך מתחשבים בין רווח מתשואה לבין תרומת החיסכון? אין איזו היוריסטיקה מסבירה. • כוח רצון. גם פרטים שהיו רוצים לחסוך יותר טוענים שאין להם מספיק משמעת עצמית וכוח רצון. • דחיית משימות לא נעימות. 35% מהמשיבים ענו שהם הולכים לשנות בעתיד הקרוב את יחס צריכה/חסכון אך בפועל לא עשו דבר. • הסבר כלכלי נורמטיבי – פרט היפרבולי (מתוחכם או נאיבי): מציעים לחייל עוד חודש יום חופש או עוד חודש ושבוע 2 ימי חופש. אך אם נשאל את אותו חייל מה הוא מעדיף היום יום חופש או עוד שבוע 2 ימי חופש הוא ישנה בחירתו. הטיית הווה. הזדמנויות לחסכון בעתיד יראו טוב יותר מאשר בהווה.

יש גם את הבעיה של הטיית המצב הקיים (status quo bias), לדוג' מצב בו פרטים מחליטים על זרם חסכון קבוע ל-2 קרנות (מניות ואג"ח), ומשום שתשואת מניות גבוהה יותר מזו של האג"חים ע"פ טווח ארוך רואים שלבסוף הפרטים סיימו עם יחס קרנות שונה מאוד מ50/50 שהם התחילו אתו. • בג הבעיה האחרונה אנחנו מבינים שכאשר מציבים בפני עובדים מצב מוצא של חסכון הם נשארים בו, גם עם קרן החיסכון נותנת תשואה נמוכה וגם אם יחס החיסכון קבוע, גם אם הכנסה פנויה לחסכון תגדל הם לא ישנו את התשלומים לקרן. • שנאת הפסד – הפסדים כואבים בערך פי מרווחים באותו הסכום. הרעיון הוא שברגע שהפרטים מתרגלים לחלק בהכנסה המוקדש לצריכה הם רואים ירידה בחלק זה כהפסד, גם כאשר הוא משמש להחלקת התצרוכת והגדלת התועלת הכללית שלהם ע"פ זמן. פרטים אלו יתקשו להגדיל את רמת החיסכון שלהם על חשבון צריכה. • לסיכום- משקי הבית לא בטוחים כמה הם צריכים לחסוך, הם מבינים שהם חוסכים מעט מדיי אבל הם נוטים לדחות את הפעולה של להגדיל חיסכון מייד ומאמינים שבעתיד הם כן יגדילו חסכון.

Save More Tomorrow™: Using BehavioralEconomics to Increase Employee Saving • תוכנית SMarTלהגדלת רמת חסכון של הפרטים מתמקדת בדיוק בבעיות שמנינו קודם. • יחס של 100% הוא "נכון" החלקת צריכה מושלמת. ואילו 70% הוא רף תחתון לחסכון. TABLE 6 Median Income Replacement Ratios (%). the ratio of retirement income to preretirement income. Age 25 35 45 55 A. Pre-SMarT • $25,000 57 57 56 55 • $50,000 51 51 51 54 • $75,000 48 49 46 43 B. Post-SMarT • $25,000 108 90 75 63 • $50,000 98 83 70 62 • $75,000 90 77 63 50 • כמובן שהחלת תוכנית חסכון תהיה אפקטיבית יותר ככל שהחוסך צעיר יותר • כמו כן, רואים שעורי חסכון גבוהים להכנסות נמוכות משום עידוד רגולטורי • כוחה הגדול של התוכנית היא בכך שהיא מנצלת בדיוק את ההתנהגויות שמונעות מאנשים מלחסוך ועושה ההיפך.

The Behavioral Life-Cycle Hypothesis;Shefrin & Thaler • Self Control – internal conflict, temptation and willpower. • שליטה עצמית היא בעיית בחירה, בין סיפוק מידי לבין תמורה בטווח ארוך. אנו נדרשים למדל פיתויים. • יש שתי מערכות העדפות, האחת לטווח ארוך והשנייה לטווח קצר. שתיהן מתקיימות בו זמנית ולא בהכרח תואמות. • פרט חי T תקופות. התקופה האחרונה היא תקופת הפרישה/פנסיה. Ytהכנסת הפרט בתקופה t. R=1. הכנסה בתקופת הפנסיה היא 0. • Σ C= LW= ΣY • מתכנן מול "עושה", העושה מאופיין כקצר ראייה ועוסק רק בצריכה של התקופה הנוכחית. • פונ' תועלת שולית פוחתת (קמורה על C), וכן U עולה ממש בC. • בפני הצרכן עומד סט אפשרויות צריכה X, אם העושה היה חופשי הוא היה צורך את הכמות האפשרית המקסימלית של C, המתכנן בדר"כ היה בוחר C קטן יותר. • כח רצון יקטין את C, ולכן לכח רצון יש עלות פסיכולוגית שתסומן ב-W, אפשר לפשט ולהתייחס לw כאשמה או ייסורי מצפון. צריכה משפיעה חיובית על התועלת וחיובית על W. ולכן סכום התועלת ורגשות האשם יסומן ב – Zt=Ut+Wt • כאשר כח הרצן אפקטיבי מקסום Z וU יביאו לסלי צריכה שונים. פרט הממקסם Z הוא שילוב של עושה ומתכנן. Θ* יסמן את חוזק כח הרצון, וירד עם C , וככל שיעלה יקטין את Z. תטא נחלש ככל שזמן הפרישה מתקרב (מונוטוני יורד בT)

The Behavioral Life-Cycle Hypothesis;Shefrin & Thaler • מכיוון שלכוח רצון יש עלות המתכנן ינסה להשיג שליטה עצמית בטכניקות אחרות: • המשך במחברת

Loss Aversion Under Prospect Theory:A Parameter-Free Measurement • יתרונות במדידה חסרת-פרמטרים: מדידה "נקייה" יותר, ככה שניתן לדעת שהערכים הגיעו מהתצפיות ולא נוצרו מקביעת א-פריורית של הפרמטרים, נזכור שאנו מחפשים השפעות פסיכולוגיות. יתרון נוסף הוא חיבור ישיר בין התועלת לבין הבחירה, ככה קל יותר לנתח בחירה ברמה הפרסקרפטיבית. • קיימות הגדרות שונות לשנאת הפסד בספרות, המאמר הנ"ל מודד תחת מספר הגדרות שנאת סיכון ברמה מצרפית וברמת הפרט. • במאמר מוצג מודל להערכת התועלת הנתפסת בעיני הנבדק ( תאור המודל במחברת)

Loss Aversion Under Prospect Theory:A Parameter-Free Measurement • מדדים שונים לשנאת הפסד:

Advances in Prospect Theory: Cumulative Representation of Uncertainty • Framing effect – בניגוד לגישה הראציונלית המניחה אדישות בין 2 אפשרויות שוות, אפקט יציגות יביא להטיות שיטתיות בהעדפות, נניח במונחים של הפסד ורווח. • העדפות לא לינאריות- בשונה מתוחלת התועלת. יש הבדל ניכר בהעדפות כאשר הסיכוי למאורע משתנה מ0.99 ל1 לעומת 0.1 ל0.11 • אהבת סיכון – אנשים מעדיפים סיכוי נמוך לזכייה בסכום גבוה מאשר תוחלת ההגרלה. אנשים יעדיפו מצב בו יש הפסד ודאי לבין מצב בו יש סיכוי להפסד גדול יותר. • שנאת הפסד- הפסדים מכאיבים יותר מרווחים. • תאוריית הפרוספקט מבחינה בין 2 שלבי הבחירה: שלב הייצוג ושלב ההערכה. הוא בהתחלה בונה ייצוג של הבעיה, מבחינת דרך הפעולות ותלותן בתוצאות וברלוונטיות לבעיה ואח"כ משערך כל אופציה, נותן לה ערך סובייקטיבי ובוחר בהתאם. • הגישה הראציונלית של תוחלת התועלת היא סכימת התועלת מכל תוצאה אפשרית לפי משקל שהוא למעשה ההסתברות למאורע. • ביקורת לגישה היא שהיא מקטלגים את התוצאה כרווח או הפסד ולא רק לנכס הסופי.

Advances in Prospect Theory: Cumulative Representation of Uncertainty • השקלול לא מתבצע לפי הסתברויות אלא לפי משקלות נוספות שהפרט מצמיד להסתברות. • במאמר הנ"ל הם מנתחים ממש את התופעה המשותפת הדו-שלבית הזאת. הם מתייחסים לתוצאות X כרווח אם חיובי וכהספד אם שלילי. • אם מציגים לפרט שאלונים שאמורים להציג את ההטיות שלו והמרחק מתוחלת התועלת ואז משנים קצת את הייצוג אבל מציגים את אותה בעיה אך כאשר הוא נדרש לקבל את ההחלטה עם אשתו מה יקרה אז? • ממה ההטיות נובעות? מהיורסטיקות שהם קיצורי דרך חישוביים ותהליך עריכה של הבעיה. • תאוריות הפרוספקט לא מניחה סוכן כלכלי רציונלי, היא תאוריה דסקריפטיבית ולא נורמטיבית. מה המניעים להצדקת השימוש בגישה הרציונלית? הנחה שהלא רציונלי לא ישרוד בעולם תחרותי, וכמובן מהפחד שבניתוח החסר רציונלית נקבל תוצאות חסרות פשר ואף כאוטיות. בסתירה לכך אנו רואים פרטים שבמשך תקופת חיים שלמה מתנהגים בחוסר ראציונליות וגם שתחת הזנחת הנחת הראציונליות יש סדר והיגיון וכיוון והסבר.

שלב המיסגור והעריכה (framing and editing) בשלב זה עורך הנבדק את האלטרנטיבות המוצגות לפניו.המיסגור תלוי בדרך ההצגה וכן בציפיות, נורמות והרגלים של מקבל ההחלטה. בשלב זה מבטל הנבדק חלקים לא רלוונטים להחלטה ועושה אלימנציה של אופציות שדומיננטיות על אחרות. חשוב לציין שצורת ההצגה תכוון למסגרת של רווח או למסגרת של הפסד. • שלב הערכה (evaluation) בשלב זה האלטרנטיבות הערוכות מוערכות ונבחרת האלטרנטיבה הדומיננטית או במקרה של חוסר שליטה נבחרת האלטרנטיבה בעלת הערך ההסתברותי הגבוה ביותר. שלב זה נעשה על ידי מנגנון של חישוב תוחלות (בדומה לתיאוריית מקסום תועלת) אך במקום פונקציית תועלת יש פונקציית ערך ובמקום הסתברות פשוטה יש מעבר למשקולות המייצגות הסתברות סובייקטיבית.

AN EXAMINATION OF WHETHER AND HOW RACIAL ANDGENDER BIASES INFLUENCE CUSTOMER SATISFACTION • במחקר זה בדקו האם וכיצד מושפעים משיבים על סקרי רמת שירות מהטיות מגדריות וגזעניות. הנחתם היתה שכאשר הפרט מקבל שירות מאשה או מאדם שחור אז הערכה תיהיה נמוכה יותר. • לענייננו זה קשור משום הטיית התפיסה המגדרית בשירות. אשה נותנת רמת שירות נמוכה יותר, לצורך העניין אפשר לשאול שאלה כזאת, אם אשה נתפסת כנותנת שרות פחות טובה אולי גם הכנסה ממנה נתפסת כפחות טובה. האם ההטיה נעלמת כאשר מדברים בכיוון של הכנסות? וכאן אפשר להכניס את המאמר של שפיר וטאלר, על ההבדלים הנתפסים כאשר המונחים הם הפסד מול חסכון. ההערה קטנה היא שזה נראה ונשמע מאוד מאולץ ההמרה הזאת בין רמת השירות הנתפסת לבין הקצאת המקורות התוך משפחתית. • מחשבה להמשך עבודה: אולי צריך להניח את ההשפעה המגדרית ופשוט להתמקד בהטיות של החלטות הקצאה במשקי בית מרמת האינבידואל לרמת התא המשפחתי. אילו הטיות ממשיכות, מי מתחזקת ומי נחלשת, לאיזה כיוון. האם יש כלל בחירה משפחתי שמעלים את התופעה? מי מושך לכיוון הטייתו ואם זה לא תלוי במגדר אז במה זה תלוי? ביחס הכנסות?

Efficient Intra-Household Allocations and Distribution Factors:Implications and Identification; BOURGUIGNON, BROWNING & CHIAPPORI (2008) • בחלק הראשון של המאמר מציגים מבחן להנחת יעילות פארטו של הקצאת מקורות של משק הבית. • בחלק השני מוצגים תנאים לזיהוי כלל השיתוף ועקומות אנגל של כל אחד מהפרטים. • רוב העבודות שנעשו לחקר הנושא הניחו שמשק הבית מתנהג כאילו יש לו עקומת תועלת יחידתית (unitary assumption). • במאמר של בראונינג וקאיפורי 98' יש עדות שמשקי בית מתנהגים באופן שונה מהחלטות אינדיבידואליות של רווקים. בסתירה לתנאי סלוצקי. כמו כן יש עדות לכך שקיימים משתנים שמשפעים על דרך קבלת ההחלטות של משק הבית שאינם משפיעים על העדפות הפרטיות או על התקציב באופן ישיר – משתנים אלו נקראים גורמי חלוקה. גורמי חלוקה לדוג' הם יחס הכנסות, שוק הנישואין, ובעלות על נכסים (הבית המשותף). • בעבודתי אנסה להציע השפעות פסיכולוגיות כגורם חלוקה.

Efficient Intra-Household Allocations and Distribution Factors:Implications and Identification; BOURGUIGNON, BROWNING & CHIAPPORI (2008) • A convincing empirical example is the empirical analysis of Lundberg, Pollak and Wales (1997) who consider the effect of a change in the payment of child beneﬁts in the U.K. in the 1980’s. This change effectively shifted the payment from fathers to mothers without a major impact on household income. In a unitary model, such a shift in “who gets what” should not lead to changes in household decisions (“income pooling”). Lundberg et al. show that, contrary to this, the policy changes caused signiﬁcant increases in the demands for children and women’s clothing as compared to men’s clothing. • הנחה נפוצה היא שלא משנה כיצד נקבעות ההחלטות במשק הבית התוצאה היא יעילה פארטו- אי אפשר להגדיל תועלת של אחד הפרטים מבלי לפגוע באחר. הנחה זו היא המודל הקולקטיבי. השאלה היא האם הנחה זו מגבילה מדיי ובכך מעקרת את האפשרות להגיע למסקנות הניתנות לבדיקה אמפירית? מסתבר שלא, גם תחת המודל הקולקטיבי ניתן להגיע לתוצאות מדידות על התנהגות נצפית.

Efficient Intra-Household Allocations and Distribution Factors:Implications and Identification; BOURGUIGNON, BROWNING & CHIAPPORI (2008) • הבעיה השנייה בה הם מטפלים היא הזיהוי מתי ולאיזה צורך זה אפשרי להסיק על העדפות משק הבית ותהליך קבלת ההחלטות מהתנהגות נצפית. • בראונינג 94' מראה כיצד ניתן מתצפיות להסיק על הקצאת המקורות והעדפות הפרטיות של השחקנים. חשוב לציין שאין כאן מחירים משתנים ולכן זה בלתי אפשרי לייצר עקומת ביקוש ולכן משתמשים בEngel curves • המאמר מציג מסגרת למודל חלוקת הקצאות בתוך המשפחה. יוצאים מתוך מצב של שני פרטים עם הכנסות, מניחים במודל השני ראציונאליות קולקטיבית ומנסים להבין כלל בחירה בהתאם להנחת התוצאה ההתנהגות הנצפית של כל פרט וההתנהגות הנצפית של ני הפרטים. • אני רוצה קודם כל לשים דגש בדיוק על המעבר בין התנהגות אינדיבידואלית להתנהגות קולקטיבית. אם אנו יודעים שפרטים מתנהגים באופן מסוים לפי הטיה פסיכולוגית נבחן איך זוג מתנהג ומקבל החלטות ודרך המודל הזה ננסה לעשות פורמליזציה להבדלים התנהגותיים וכן על אותו מעבר בין אינדיבידואל לקולקטיב. • המטרה העיקרית היא למצוא הטיה פסיכולוגית שתתנהג כמו גורם חלוקה קרי, לא תשפיע על העדפות הפרטים (התנהגות מוטה מלכתחילה), לא תשנה את מגבלת התקציב (טריוויאלי) אבל כן תשפיע על תהליך קבלת ההחלטות.

cooperative Psychological Biases Effect on Intra-Households Allocation of Goods