אריק הייליג ואלי פיינרמן

1. הזנת הדורות הבאים באמצעות חקלאות מבוססת ידע 4.2.2009, מרכז ספיר 50 שנות התיישבות בערבה התיכונה אריק הייליג ואלי פיינרמן

2. בעיית החקלאות ובעיית החקלאים • בעיית החקלאות: כיצד לספק מזון, היום ובעתיד, לאוכלוסייה הולכת וגדלה? • בעיית החקלאים: כיצד להבטיח רמת חיים סבירה ליצרנים שהכנסתם נשחקת? האם החקלאות העולמית מייצרת די מזון להאכיל את אוכלוסיית העולם (כ - 7 מיליארד)? מאזן קלוריות יומי עולמי: יצור חקלאי לנפש: 2,807 קלוריות תצרוכת לאדם ממוצע: 2,511 קלוריות

3. מפת הרעב % 5 15 25 35 50 %

4. עוד עובדות על רעב • 6 מיליון ילדים מתחת לגיל 5 מתים מרעב כל שנה • 54 מדינות אינן מייצרות מספיק מזון ואינן יכולות לייבא אותו • 200 מיליון שעות מוקדשות מידי יום לחיפוש אחר מקורות מים ראויים לשתיה • מחסור ברכיבי מזון חיוניים (ויטמינים ומינרלים) מחליש את המערכת החיסונית ופוגם בהתפתחות הפיזית והאינטלקטואלית.

5. פרדוקס עודפי המזון והרעב הבעיה אינה ביצור אלא בחלוקה • בארצות המערב: סופרמרקטים גדושים, השמנת יתר • בארצות מתפתחות: מיליונים סובלים מרעב צמצום צריכת בשר ב 10% בארה"ב ישביע כ 10% מהרעבים בעולם • כ- 600 קלוריות לנפש אובדות מידי יום במהלך עיבוד מזון התעשייתי • ב- 15 השנים האחרונות: צריכת הבשר בסין הוכפלה, בברזיל גדלה ב- 70%, בהודו ב 20% • ליצור 1 ק"ג של בשר נדרשים כ 5 ק"ג של גרעיני תבואה • bio-fuel ע"ח מזון: מיכל דלק של ג'יפ, כ- 100 ליטר של אתנול, שקול ל- 230 ק"ג תירס - כמות קלוריות להזנת אדם אחד במשך שנה

6. האתגר • אוכלוסיית העולם שמתרחבת בהתמדה ופעילות אנושית לא אחראית יוצרים איום ממשי על "כושר הנשיאה" של כדור הארץ. • בנוסף לבעיית הרעב יש עלייה תלולה במחירי הגרעינים הפוגעת בעיקר במדינות העניות; מחלות חדשות וישנות פורצות ומאימות על קיומנו; אנו מוסיפים לזהם את הסביבה; פער עצום ברווחתן של אוכלוסיות שונות. • העובדות האלו צריכות לשמש "שעון מעורר" לכל אחד, כולל למגזר האקדמי.

7. האתגר הגדול של המחקר החקלאי הוא לסייע באספקת מזון בריא לאוכלוסיית העולם המתרחבת תוך שמירה על איכות הסביבה לדורות הבאים. • מהיכן תבוא הישועה • מעמק הסיליקון? מהירות האינטרנט? המדיה? התקשורת הסלולארית? • רבים מהפתרונות יבואו ממיצוי האפשרויות הגלומות במדע הביולוגיה השימושית – ממהפכת ההי-טק החקלאית של המאה ה 21.

8. חקלאות וצמיחה כלכלית • כמעט ואין מדינה בעולם שהצליחה לצאת ממעגל של עוני ללא צמיחה משמעותית מקדימה של המגזר החקלאי • התשואה להשקעה במחקר ופיתוח בכלל וחקלאי בפרט גבוהה מאד • יש בעולם כמיליארד בני אדם שהכנסתם נמוכה מדולר ליום ומרביתם מתפרנסים מחקלאות (מפגרת) בלבד

9. העתיד על פי ביל-גייטס(פרס איינשטיין, האוני. העברית, דצמבר 2008) • "לחדשנות במדע ובשטחים אחרים תרומה חיובית ענקית לרווחת האוכלוסייה בעולם והפוטנציאל הגלום בה הולך ומתעצם." • "העובדה היא, שאיך שלא נסתכל על כך – במונחי עשורים או מאות – העולם נהיה טוב יותר, בריא יותר, עשיר יותר, משכיל יותר." • "ב 1960 נולדו בעולם 70 מיליון תינוקות ומתו 20 מיליון ילדים. ב 2007 נולדו 130 מיליון תינוקות ומתו 10 מיליון ילדים... זה ללא ספק ההישג הגדול ביותר של האנושות." • "הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית מתאימה במיוחד לתרום לרווחה בעולם באמצעות מחקר ופיתוח חקלאיים. האתגרים שניצבים באופן מתמיד בפני החקלאים בישראל – קרקעות צחיחות ומחסור חריף במים – ניצבים גם בפני מאות מיליונים של חקלאים כיום ושל חקלאים רבים נוספים בעתיד (כתוצאה מההתחממות הגלובלית והגידול באוכלוסיה)."

10. אבני דרך • טיפוח מסודר של בעלי חים וצמחים כולל "המהפכה הירוקה" שעיקרה טיפוח זני כלאיים לדגנים (חיטה, אורז) • מחזור זרעים הכולל צמחים קושרי חנקן • פיתוח שיטות השקיה יעילות (טפטוף) • שימוש מושכל בדשנים וחומרי הדברה • חקלאות אורגנית • יצירת קניין פרטי למקרקעין לעיבוד • תקנים בינלאומיים – fair trade, איכות סביבה וכד' • מחקר רב תחומי (Interdisciplinary)

11. החקלאות המודרנית(1) • מבוססת ידע: • עמידות למחלות, חרקים ולעקות הסביבה • מזון פונקציונאלי –מניעה וטיפול במחלות (סרטן, סוכרת, לב ועוד) • מקור לחומרים פעילים ברפואה • צמחים, חיידקים ופטריות כפילטרים ביולוגיים • מיחזור מקורות מזון – שימוש בסוגי פסולת אורגאנית שונים • מהווה חומר גלם לאנרגיה ירוקה • ממשק, ניהול ותפעול ידידותיים לסביבה (ברי קיימא) • מיצוי מלוא הפוטנציאל של הקרקעות מבלי לפגוע בן • השקיה יעילה, מים שוליים, מחזור מים (קולחין) • מדייקת (high tech, GIS, GPS, phytho-soil-climate monitoring) • הדברה ידידותית לסביבה –אויבים טבעיים, חומרי טבע

12. החקלאות המודרנית(2) • משמרת נוף, מולדת, אורח חיים ותרבות • נופים חקלאיים, תיירות כפרית ואקולוגית • ריאות ירוקות • מורשת • שמירה על קרקעות הלאום • חיזוק הפריפריה • שמירה על מגוון מינים (Biodiversity)

13. דוגמאות למחקר רב תחומי • ייצור חלב לתינוקות מחומוס (פרופ' סם שגיא + פרופ' שחל עבו); • שימוש בשמרים כ "בית-חרושת" לייצור תרופה כנגד מלריה (פרופ' אלכס ויינשטיין + ד"ר חגי אבליוביץ); • טיפוח זני פירות המעכבים התפשטות תאים סרטניים (פרופ' בטי שוורץ + פרופ' עודד שוסיוב); • טיפוח מהיר של צמחים ועצי יער עמידים לעקות יובש (ד"ר מנחם מושליון + פרופ' רוני וולך); • אופטימיזציה של השקיה במים מאיכויות שונות הנבדלים בזמינותם ומחירם (פרופ' יקב צור + פרופ' אורי שני).