Autism Spectrum Disorder

1. ASD Autism Spectrum Disorder

2. הפרעה התפתחותית נרחבת PDD (Pervasive Development Disorder)

3. אוטיזם • תסמונת התנהגותית ממקור נוירולוגי. • גורמת להפרעה התנהגותית חמורה. • מתבטאת בקשיי תפקוד והסתגלות בכל תחומי החיים.

4. אוטיזם אוטיזם מוגדר כספקטרום. התסמינים שונים מפרט לפרט בתלות ב: • חומרת הביטוי בכל תחום תפקודי • גיל הילד • הרמה הקוגניטיבית • רמת השפה

5. PDD היא הפרעה המהווה מטריה אבחונית, והיא כוללת תת קבוצות. • אוטיזם - Autistic Disorders. • תסמונת אספרגר – Asperger Syndrome. • PDD–NOS – הפרעה התפתחותית נרחבת לא מובהקתNot Otherwise Specified . • CDD- נסיגה התפתחותית של הגיל הצעיר Childhood Disintegrative Disorder. • תסמונת רט - Rett Syndrome.

6. פגיעה ב-3 תחומי התפתחות: 1. תפקוד חברתי והדדיות חברתית:העדר עניין בקשר. קושי בהדדיות רגשית וחברתית. 2. תקשורת מילולית ולא מילולית: לקות בשימוש בשפה לתקשורת. לקות בשימוש באמצעים לא מילוליים. 3. טווח התנהגות ותחומי עניין מצומצמים ומיוחדים והתנהגות סטריאוטיפית: תנועות חוזרות של חלקי גוף. התעניינות חריגה בעניין או חפץ. התנגדות לשינויים בשגרה או בסביבה.

7. אספרגר ואוטיזם

8. הקושי ב - * רמת אינטליגנציה תקינה תת הבנה חברתית. היעדר הבנת טקסט/ היעדר יכולת חשבונית. נתפס כהיתממות/ חוסר רצון להתאמץ/ זלזול/ טיפשות. AS

9. AS הקושי ב - * רצון להתחברות וקשר היעדר יכולות טבעיות בסיסיות/ היעדר TOM. נתפס כחוצפה/ אנוכיות/ התנשאות.

10. שכיחות גידול משמעותי באבחון אוטיזם (כל הקבוצות): היום - 50:10,000 ילדים לפני 10 שנים –4-10:10,000 ילדים

11. מה הסיבה לעליה בשכיחות? האם על רקע סביבתי? מחקרים מראים: • תוצאה של שיפור באבחון • שינוי בהגדרות: • הכללת מקרים קלים יותר בספקטרום • האוטיסטי / PDD

12. שכיח יותר בבנים: • באוטיזם, ב PDD-NOS ובתסמונת אספרגר – יחס בנים/ בנות של 1:4

13. אבחון אוטיזם - מורכב: • אין סמן ביולוגי מובהק • התמונה הקלינית מורכבת ומשתנה • טווח החומרה רחב מאוד • טווח רחב של יכולות קוגניטיביות מפיגור ועד ליכולות מעל לממוצע • יש לשלול בעיות רפואיות או נוירולוגיות

14. איך מאבחנים? הורים: • היסטוריה רפואית נוירולוגית והתפתחותית • שימוש בראיון מובנה (ADI) • הערכת יכולת הסתגלות הערכת הילד: • שימוש בתצפית מובנית ADOS • הערכת היכולת השכלית קוגניטיבית • הערכה רפואית נוירולוגית

15. אוטיזם... אנשים הלוקים באוטיזם פועלים מתוך דרך חשיבה אחרת!!!

16. "להרכיב" משקפי אוטיזם

17. ליקויים בקשרים חברתיים

18. תפקוד חברתי לקות בשימוש בהתנהגויות לא מילוליות (קשר עין, הבעות פנים, תנועות גוף ומחוות שנועדו לווסת אינטראקציה חברתית) דוגמאות: • קשר עין לקוי בתקשורת, שיחה, בשיתוף בחוויה • היעדר חיוך חברתי • מיעוט הבעות פנים

19. תפקוד חברתי כשל בפיתוח קשרים חברתיים עם בני גיל בהתאם לרמה ההתפתחותית של הילד. התבטאות חמורה מוקדמת: • חוסר תגובה לילדים בני גילו והיעדר עניין • בילדים, היעדר חיקוי. • אינו מתחיל קשר חברתי תואם, • היעדר משחק עם חברים. • מתבודד בקבוצת בני הגיל.

20. תפקוד חברתי חלק מהילדים יראו רצון לקשר חברתי: • הבנה חלקית של מצבים חברתיים. • למרות הרצון להתקרב לקבוצת השווים, • יש חוסר הבנה איך להתחיל, • להמשיך ולסיים קשר חברתי. • הקשר החברתי חסר עומק, חזרתי • ובעל אופי נוקשה ובלתי גמיש.

21. תפקוד חברתי • היעדר יוזמה ספונטאנית לשיתוף אחרים • בהנאה, תחומי עניין, או בהישגים (לא מראה, • לא מצביע או מביא חפצים שמעניינים אותו). • קושי ב joint attention : קשב משותף. • היעדר הצבעה ספונטנית על חפץ מחוץ לטווח • ההשגה, היעדר תגובה כאשר מסבים את • תשומת ליבו למשהו מרוחק. • קושי בשיתוף בהנאה shared enjoyment: • במשחק, בחוויה שעבר, תוכנית שנהנה ממנה...

22. קושי בהדדיות רגשית וחברתית • קושי להבין שלאחר יש רגשות ומחשבות משלו – • " Theory of Mind"TOM - • בילדים צעירים: • שימוש ביד האחר (הורה, מבוגר) לתקשורת • קושי לנחם אחרים • תגובה לא מותאמת בסיטואציות שונות • בילדים גדולים- מוביל למצבים לא נעימים: • חוסר אמפתיה, גורר חוסר הבנה לצורכי המאזין • קושי בהבנת קודים חברתיים, גורר חוסר טאקט

23. נוקשות מחשבתית • חשיבה קונקרטית (כולל התמקדות יתר • בפרטים והחמצת העיקר) • קושי בהבנת דו משמעות • קושי בהבנת אירוניה והומור • קושי בהבנת ביטויים וסלנג • קיבעון מחשבתי • קושי בפתרון בעיות באופן עצמאי • ובצורה יצירתית

24. תקשורת מילולית ולא מילולית

25. תקשורת מילולית ולא מילולית איחור בהתחלת דיבור או חוסר דיבור מוחלט שאינו מפוצה ע"י התנהגות לא מילולית, כמו: הצבעה, מחוות או פנטומימה. בעתיד: כ-25% לא יפתחו שפה. רק 25% יפתחו שפה מלאה ותקינה, (25% יראו נסיגה).

26. בילדים עם יכולת דיבור תקינה • לקות בשימוש בכישורים לשוניים לצרכים חברתיים (שימוש בשפה לבקשות, לפטפוט חברתי...) • קושי בולט ביכולת ליזום או לקיים שיחה עם אחרים. • גובה הקול, האינטונציה, הקצב וההדגשה חריגים.

27. תקשורת מילולית ולא מילולית • חוסר גמישות בשימוש בשפה – • דיבור חזרתי • אקולליה מיידית או אקולליה מאוחרת • דיבור תבניתי • שימוש בשפה אישית ייחודית, • אינדוסינכרטית, המובנת רק לדובר או למי • שמכירים אותו היטב.

28. תקשורת מילולית ולא מילולית - המשך • היעדר משחק דמיוני יצירתי מגוון וספונטני • היעדר משחק תפקידים או משחק חיקוי • חברתי התואמים את הגיל ההתפתחותי • שפתי: - חוסר הבנה של משמעות סימבולית • של צעצועים וחפצים • - קושי "להאניש" בובות • - קושי לקחת תפקיד במשחק עם בני הגיל

29. התנהגות סטריאוטיפית ותחומי עניין מצומצמים • התעסקות מוגברת בתחומי עניין מצומצמים, ובאופן חריג מבחינת מידת העניין או הנושא: • - משחק חזרתי • התעניינות בחפצים או התקשרות • לחפצים לא רגילים • טווח עניין מוגבל לנושאים מסוימים ובעוצמה גבוהה • תנועות חוזרות וסטריאוטיפיות • היצמדות נוקשה לרוטינות וטקסים לא פונקציונאליים • התנגדות לשינויים

30. אפיונים נוספים חרדות רגישות חושית סרבול מוטורי

31. יכולות ייחודיות • זיכרון פנומנאלי: לפרטים, למקומות, • תאריכים, ידע סדרתי • היפרלקסיה (קריאה בגיל צעיר) • עניין באותיות ומספרים • יכולות מתמטיות גבוהות • יכולות מוסיקליות מעבר לגיל • יכולות ציור מעבר לגיל • ראיה מרחבית, פאזלים, זיהוי דרכים

32. בעיות נלוות • הפרעת קשב וריכוז • קושי בפיצול קשב, לפעמים מיקוד יתר • היפראקטיביות • אגרסיביות כלפי הסביבה • פגיעה עצמית • תגובות תסכול • חרדות • אפאתיות, חוסר מוטיבציה • הפרעות פסיכיאטריות שונות

33. כיצד זה בא לידי ביטוי בחיי בי"ס? שינויים - ביטול שיעור, טקסים, טיולים... חוסר הבנה חברתית - אינם מבינים את הילדים האחרים, אינם מותאמים לאופנה, מתנהגים מוזר. הבנה קונקרטית - לא מבינים את הציניות של המורה ושל הילדים, מאבדים המון מידע... התנתקות - חוסר איסוף מידע רלוונטי ואיסוף פרטים לא רלוונטיים. קושי בתקשורת לא מילולית - גורר חוסר הבנה של הילדים והמורה.

34. כיצד זה בא לידי ביטוי בחיי בי"ס? חרדות - מגבירות רוטינות, טקסים ומוזרות, עד התפרצויות. אובססיות, דיבור מוקפד ועוד - מגבירות את המוזרות והדחייה החברתית. קושי בפתרון בעיות - יישארו עם הבעיה או ינסו לפתור אותה בדרך לא יעילה. לא יפנו לקבלת עזרה, ולכן לא ייראו לאחרים כנתונים בבעיה (מעגל סגור) רגישות חושית - מצבים חושיים שונים שישבשו את יכולתם ללמוד, כגון: ריחות (בושם של המורה, ריח של אוכל...), פלורוסנט מרצד, רעש בכתה, צליל וטון דיבור של מורה, עודף מלל שיוביל להתנתקות.

35. עקרונות העבודה עם ילדים בעלי לקות תקשורת יש להשתמש בחיזוקים חיוביים כדי לעודד התנהגויות חיוביות. * כללי ההתנהגות אינם נלמדים באופן אינטואיטיבי, אלא יש ללמדם באופן פורמאלי. להרבות בשימוש בערוץ החזותי: * כללים כתובים. * רצף העבודה כתוב. * שימוש בטבלאות וגרפים.

36. להמעיט בשימוש בערוץ השמיעתי, להפחית את כמות המלל.

37. התעקשות על קביעות, חרדה משינויים! יציאה מאיזון עקב הצפה חושית ולחץ נפשי. יש ליצור סביבה בטוחה, שניתנת לחיזוי, בעלת שיגרה ברורה. יש להכין את הילדים לקראת שינויים!

38. ליקוי ביצירת קשרים חברתיים. אי הבנה של כללים חברתיים. קושי בהבנת בדיחות, אירוניה ודימויים. להימנע משימוש בשפה ציורית, בדיחות, ביטויים, ציניות. לדבר פשוט וברור! לנצל את היכולות הקוגניטיביות, כדי ליצור סיטואציות שיתופיות. יש ללמד כיצד נוהגים. לצייד במגוון של תגובות. לתרגל בסימולציה. לעודד יוזמה של האחד כלפי השני.

39. תחומי עניין צרים. עיסוק אובססיבי בתחומי מידע. להקצות זמן לעיסוקים האהובים והמרגיעים. להגביל את הדיבור/ העיסוק לזמנים קצובים. לנצל את תחומי העניין ובעזרתם לשלבו בפעילות לימודית.

40. יכולת ריכוז נמוכה לחלק את השיעור לקטעים ברורים. לארגן את השיעור באופן מובנה וצפוי. לתת משוב והכוונה!

41. צא מעצמך ונסה להגיע לאנשים אחרים בעזרת אהבה, כנות, כבוד, אכפתיות והבנת צורכיהם. סוזן פוליס שוץ