הגלבוע - לא רק אירוס

1. הגלבוע - לא רק אירוס צילום ועריכה – יגאל מורג

2. רבים מאיתנו מכירים את הגלבוע בזכות פריחת אירוס הגלבוע המרשים, הפורח בחודש מרץ, על גבעה מסויימת אחת במרומי ההר, ואולם – לגלבוע יש מה להציע הרבה יותר מאשר אירוסים, ולאורך כל חודשי השנה, אף כי האביב הוא הזמן המועדף, אני עומד לקחתכם למסע לאורך הגלבוע על פינות החמד שבו, שעיקרן תצפיות נהדרות על העמקים שמתחתיו. וכמה מילים "מקצועיות" על הערך "גלבוע": הגלבוע הוא רכס שגבהו הממוצע כ 350 מ' מעל פני הים, והינו שלוחה של הרי השומרון. הגובה המירבי בו הוא 536 מ' - בפסגת מלכישוע. הכוון הכללי של הרכס הוא דרום מזרח - צפון מערב, אורכו כ 18 קילומטר ורוחבו כ 8 קילומטר. לכל אורכו נימתח כביש טוב המתחיל ליד קיבוץ יזרעאל, ומסתיים ב"כביש הבקעה" ליד שדי תרומות, מכביש זה פרצה קק"ל עשרות דרכי עפר, הקימה עשרות חניונים ממינים שונים, ואל אלו אנו נושאים את עינינו (וגלגלינו), הפעם. לעפולה לטבריה כניסה מכביש 675 (כביש עוקף עפולה) כ 2 ק"מ ממזרח ליזרעאל. בית אלפא, חפציבה, וביהכ"נ העתיק תל עמל / ניר דויד וה"סחנה" 1 - מצפור הר שאול 2 - מצפור ויניה כהן 3 - מצפור ברקן ושמורת האירוסים נק' גבול - מעבר הירדן 4 – הכפר פקועה 5 – קיבוץ מעלה גלבוע סיום – במפגש עם כביש 90 (כביש הבקעה) ליד מושב שדה/שדי תרומות 6 – הכפר ג'ילבון 7 - מצפור שמיר 8 – מירב ומלכישוע

3. הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים? • אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן, • פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. • הֲרֵי בָגִּלְבּוֹעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְּרוּמוֹת ... כולנו מכירים את קינת דויד לאחר מות שאול ויהונתן, אך האמנם מתקיימת קיללת "אל טל ואל מטר" של דויד??? - ובכן, כן... ולא... מצד אחד – הגלבוע קרח למדי מצמחיית יער טבעי, מצד שני – חלקים ניכרים ממנו מכוסים היום ביערות אורן יפים מאוד שניטעו לאורך השנים ע"י קק"ל, וקרקעיתם, וסביבתם מלאים בצומח פורח מכל המינים והסוגים בדומה לצומח באזורי הארץ האחרים, הדומים אקלימית.

4. מתחתנו דוגמאות ליערות הגלבוע – פרי יוזמתה של הקק"ל, לעומת הקטעים הטבעיים.

5. אנו מתחילים את טיולנו כשני ק"מ ממזרח לקבוץ יזרעאל בפיצול מכביש 675 ל 667, משמאלנו – נורית, האחזות לשעבר, וכיום "ישוב אקולוגי" בהקמה, קצת הלאה – מימין "חוות התבלינים" – שעיקרה מסעדה אקסקלוסיבית לאניני טעם, עוד קצת בהמשך – פנייה שמאלה (עם שילוט מסודר, וכביש מצויין, כולל לאוטובוסים) ל"מצפה הר שאול" בפינה עצמה – גן שעשועים לזאטוטים. ניפנה בו וניסע עד רחבת תצפית ראשונה, המלצתי – סעו הלאה , לרחבה הבאה, ושם תחנו. תצפית הר שאול מן הרחבה יוצא שביל רגלי שניקרא "שביל התנך" – לאורכו, מודבקות על הסלעים ציטטות מארועי מלחמת שאול כאן – על הר זה. אבל העיקר פה הן התצפיות המרהיבות מן השביל אל עמק חרוד שמתחתנו, והנה הן בהמשך...

6. מבטים מהר שאול לאורך הגלבוע – מזרחה, ואל עמק חרוד שלמרגלותיו

7. הקיבוצים תל יוסף ועין חרוד (מאוחד ואיחוד), וברקע – רמת צבי, וגבעות רמת יששכר. וראו את "ציורי החקלאות" בשדות עמק חרוד, עם הכתובת: 49 שנה לאיחוד ירושלים, אינני יודע מי המבצע הנוכחי, בעבר היכרתי את עבודותיו של פטר וינר ממעוז חיים

8. ב – סקיצה של ציור השדה במעוז, (מלפני שנתיים לערך) ומתחתיה הציור עצמו. ג – ציור נוסף ממעוז – הקטר. ושני האחרונים הם מעבודותיו של פטר וינר ממעוז, שנוצרו על ידו בשנים האחרונות. והנה כמה ציורים דומים: א – הציור הקודם מעובד ומודגש.

9. מי שעשה את "שביל התנ"ך" כולו (עניין של מאות מטרים בלבד) יגיע אל רחבת התצפית הראשונה, עליה דילגנו בבואנו, ומכאן נחזור לרכבים ונחזור אל הכביש הראשי.

10. אנחנו ממשיכים מזרחה, ואחרי זמן קצר – שילוט ל "מצפור ויניה כהן", הפעם זו דרך עפר, אבל טובה ועבירה לכל רכב, ואנו מגיעים לנקודת תצפית חדשה.

11. מכאן יש מבט מצויין לאחור, אל מקום התצפית הקודם, שלנו – אל הר שאול.

12. וכשממשיכים לנסוע באותה דרך, הלאה, מזרחה, מתגלים נופי עמק בית שאן...כשבאופק ניתן לזהות את קבוץ בית השיטה

13. עוד קצת מזרחה, ומתחתנו הקיבוצים בית אלפא וחפציבה, ומימין, מעבר לשלוחה – קבוץ תל עמל / ניר דויד, וה"סחנה" שבגבולו. ועכשיו מתגלים בברור הסחנה והקבוץ, ימינה מהם קבוץ מסילות, ועוד הלאה העיר בית שאן, ומאחוריה גאון הירדן (הע'ור) והרי הגלעד, והכל על כף היד ממש.

14. בהמשך הדרך ניפגוש פנייה (שמאלה) עם שילוט ל"עמק הנעלם" ול"עין סמל", אינני ממליץ לפנות לשם, הדרך גרועה למדי, והתמורה לא שווה את המאמץ, המשך הדרך יחזיר אותנו אל הכביש הראשי, ניפנה בו שמאלה (מזרחה), וכעבור מרחק קצר למדי, נגיע לפניה ימינה ל"מצפור הר ברקן". חניה מסודרת ומגדל תצפית ממנו רואים את "כל העולם"...

15. ממרומי המגדל, במבט לצפון מזרח, נוכל לשוב ולראות את עמק חרוד ואת עמק בית שאן, אליהם כבר צפינו קודם, ואילו בכיוון ההפוך – דרומה, ניתן להבחין בגדר ההפרדה, ובכפר הפלשתיני – פקועה.

16. מאזור המגדל יוצא שביל רגלי שמתפצל לשניים (ויש שילוט מסודר), כשזרוע אחת שלו מושכת לכיוון גבעת האירוסים, והשניה חולפת ע"פ גת עתיקה לייצור יין, לידה בור מים, ובהמשך – סתם הנאה מלהלך בתוך הירק והפריחה, השביל מגיע לכביש, בו יש לפנות שמאלה ולחזור למגרש החניה (כל המסלול - כ 20 דק' בלבד). מי שפנה לגבעת האירוסים (שבימים אלו של סוף אפריל כבר אין בה אירוסים) יגיע למגרש החניה שלידה, ואם לא דאג שמישהו יאסוף אותו משם, האריך את המסלול בעוד כ 20 דק'.

17. על גבעת האירוסים, כאמור – אנחנו כבר ב"סוף העונה", פרחי האירוס נבלו, ובמקומם נימצא את הפירות, ואילו פרחי הכלך, שרק הנצו לפני כחודש, הפכו היום ליער של ממש...

18. על הגבעה, כמו גם על שאר הגבעות, נוכל למצוא תחליפים לרב: חוטמיות מרהיבות, עכובית הגלגל במלוא פריחתה, עכנאים למיניהם, וגם הפרגים כבר בשיא הפריחתם.

19. אנחנו מסיימים כאן וחוזרים לכביש, ממשיכים מזרחה, ומיד פוגשים (מימיננו) דרך עפר רחבה וטובה עם שילוט – "פקועה". המעוניינים יפנו כאן. אל הכפר (הפלשתיני) עצמו לא ניתן להגיע, אבל מי שרוצה "למשמש" את גדר ההפרדה יוכל לעשות זאת ממש לפני גבעת הכפר...

20. ממשיכים... אחרי כמה מאות מטרים מגיעים לצומת שהפנייה שמאלה (צפונה) מורידה אותנו מן ההר אל העמק, היישר לחיקו של הסחנה הנהדר, או לביקור בבית הכנסת העתיק של בית אלפא, אבל על אלה נדבר בהמשך, כי בינתיים אנחנו ממשיכים עם הכביש על רכס ההר, מגיעים ל"מעלה גלבוע" – קבוץ דתי ותיק שהחל את דרכו כהאחזות נחל ב 1963, וכיום מתנהלת בו ישיבה גדולה, ומתאכלסת שכונה חדשה, יפהפיה. ומזוית שונה קצת, ניתן לראות מעל הגג את גדר ההפרדה, את הכפר ג'ילבון (שעוד נעסוק בו), ולמעלה באופק – מלכישוע. הישיבה השכונה החדשה

21. ביציאה ממעלה גלבוע מתחיל הכביש להשתפל ולנחות על גבי שלוחת הגלבוע המזרחית, תוך כדי פיתולי הדרך מופיע לפתע שלט "מצפור שמיר", אסור בשום אופן לוותר, אתר תצפית שהוקם לזיכרם של אב ובנו – דובי וערן שמיר, ששניהם מסרו את נפשם על הגנת המולדת.

22. אי אפשר שלא להתרשם מהעובדה שהאתר הוקם מתוך אהבה גדולה לנופלים, וגם מאהבתם שלהם לארץ, לשיריה ולנופיה. השביל המוליך למצפור משובץ בצידיו בסלעים גדולים עליהם נחקקו מילות שירי ארץ ישראל. המצפור עצמו – יפה למראה, והמראות שניצפים ממנו יפים עוד יותר.

23. מצפור שמיר צופה למזרח, ומתחתיו ניצפה עמק בית שאן כשהוא חובר ל"ביקעה", ובעורפם "גאון הירדן" (הע'ור) והרי הגלעד שמעבר לירדן.

24. בהמשך המורד פניה לישובים מירב, ומלכישוע, שניהם סגורים ומסוגרים, הראשון סתם מטעמי בטחון, ומלכישוע הינו מרכז גמילה לנפגעי סמים, ולפיכך סגור למבקרים מזדמנים. ואולם – בדרך העולה ממירב למלכישוע (וחרף העליה והפיתולים מומלץ מאוד לנסוע בה, וקצת לפני מלכישוע לרדת ימינה לדרך עפר טובה, וממנה להעיף מבט) ניגלית ממערב גדר ההפרדה במלוא עוצמתה, ומאחוריה הכפר "ג'ילבון", שלגביו יש לי סיפור אישי קטן:לפני כמעט 40 שנה, קצת אחרי מלחמת ששת הימים, ביקרתי בכפר הזה, שעד אז היה תחת שלטון ירדני, כמובן. היה זה מסע של כמעט 2000 שנה לאחור, רוב רובם של בתי הכפר היו בנויים מבוץ, על חשמל ומים זורמים אין מה לדבר, ולפנינו ניגלה מחזה "מרהיב" כיצד נשות הכפר ובנותיהן מערבבות ברגליהן גללי פרות טריים ובוץ עם תבן, מעלות בידיים אל הגג, ומוסיפות שכבת בידוד בפני הגשם המתקרב, אכן – ממש "סיפורי המקרא"... (לצערי את המחזה הזה הן לא נתנו לצלם).כיום - כארבעים שנה מאוחר יותר, תוך הסתופפות בצילה של מדינת ישראל המדכאת והמשפילה, ראו לאן היגיע הכפר הזה וכיצד הוא ניראה...

25. מבט מאזור מלכישוע לאחור, אל אותם מקומות מהם באנו גדר ההפרדה פקועה מעלה גלבוע מירב מירב ג'ילבון

26. ואנחנו עוברים לג'ילבון, תחילה מראות מלפני ארבעים שנה...

27. וכך ניראה הכפר כיום: בתי אבן, חשמל, מים, כבישים, בקיצור – קפיצת דרך של 2000 שנות, תוך 40 שנה בלבד!!!

28. סיימנו! חוזרים לכביש הראשי, גולשים איתו למטה, אל העמק, וניפגשים עם "כביש הביקעה" (כביש 90) ממש בקצה המושב "שדי תרומות", המסע כולו (ללא ארועי פיקניק וארוחות) לוקח בין ארבע לחמש שעות, כך שיתכן ועדיין יש לכם זמן לבקר בעתיקות בית שאן, לרחוץ בסחנה, וכד'... איש איש ורצונותיו.לא ציינתי בטיול זה אי אילו מסלולי הליכה רציניים, המעוניינים בהם מוזמנים לבדוק הצעות באתרי אינטרנט שונים תחת הערך "גלבוע", והנה לדוגמא אחד מהם, פשוט הקליקו עליו לפתיחה http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=38 - לסיום ייאמר: אנו בסוף האביב, הפריחות תעלמנה תוך שבועיים שלושה, וגם "ציור השדה" היפה ייעלם כשהשדה ייקצר, אי לכך יש לנצל את הזמן הקצר שנותר ופשוט לצאת לטייל!!! (מומלץ להעזר במפת סימון שבילים מס' 3 – עמקים וגלבוע). צילום ועריכה - יגאל מורג – morag-i@013.net.il ואתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלי, הקליקו נא על הקישור שמתחתנו, והיכנסו... http://morag.artvision.co.il