במעגלי המשנה

1. במעגלי המשנה הרב יהודה זולדן חנוכה תשע"ד

2. התמודדות של תלמיד/ה עם מקור ראשוני של תושבע"פ- משנה או גמרא. • מגוון נושאים מששת סדרי המשנה • לימוד ע"פ נושאים • הכרות עם מגוון רחב של פרשנים ופוסקי הלכה (50), מקורות תנאייםואמוראיים • חסרון- אין היכרות עם המהדורה הרגילה של המשנה.

3. הדגשים • רלוונטיות, משמעות. המשנה כבסיס לכל התורה שבעל פה- התלמודים, המפרשים, הפוסקים. באתר המפמ"ר- שיח ועיון • מיומנויות: מבנה של משנה, נושא המשנה, המקרה, הדין, הטעם, הדעות השונות, מושג/ים, מיקומה של המשנה בתוך הפרק. באתר המפמ"ר- משניות מעוצבות.

4. מיומנויות למידה במשנה • קריאה, מילות מפתח, מושגים, הקנית כלים • ידע והבנה- נקודתית, מבנית • פיתוח חשיבה • פרשנויות, ניתוח עמדות ודעות שונות, הסקת מסקנות

5. א. משמעות, רלוונטיות, חיבור לעולמם האישי ולמרחב הגדול ב. ערכים- מוסריים, אמוניים, חינוכיים, חברתיים, הלכתיים, משפטיים, ועוד ג. לנמק את הלמידה: להעניק ערך ותוכן לנלמד, מעבר לפרט המסוים שהוא למד. לצרף פריטי מידע לכדי תמונה גדול ורחבה, רשת מסועפת שמתפתחת ומתרחבת. הדרכים: להיות פעיל, לחשוב, לאתגר, להבין, להפנים, לימוד משותף של תלמידים.

6. ברכות פרק ו משנה א כיצד מברכין על הפירות? על פירות האילן אומר: בורא פרי העץ. חוץ מן היין, שעל היין אומר: בורא פרי הגפן. ועל פירות הארץ אומר: בורא פרי האדמה. חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: המוציא לחם מן הארץ. ועל הירקות אומר: בורא פרי האדמה. רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים.

7. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א תנו רבנן: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל... אמר רב יהודה אמר שמואל: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: "לה' הארץ ומלואה" (תהילים כד, א). הרב דוד פרדו, חסדי דוד על התוספתא ברכות פרק ד משנה א נראה לי דהכי פירושו: כי אמר "לה' הארץ ומלואה", ולכן אסור ליהנות מן הארץ בלי ברכה כי נחשב כמועל בקודשים, ובכח הברכה פודה מן הקודש.

8. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מ עמוד א ואמר רבי זיראואיתימא רבי חיננא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה? אמר קרא: "ברוך ה' יום יום" (תהלים סח, כ). וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו? אלא לומר לך: כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו. הכא נמי [כך גם כאן], כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו. הראי"ה קוק, עין איה - ברכות חלק ב, עמ' 186 ויש לומר דר' יהודה סבירה ליה [הוא סובר] שהדרישה במעשי ה' ע"פ אורחות הטבע לפרטי היצירה היא חובה, על כן נרמזת במטבע ברכה לשינוי המין ע"פ טבעו. ורבנן אולי סבירה ליה [הם סוברים] שאין זו מידת כל אדם, ודי לכל איש להכיר בכלל מעשה ה' ולעבדו באמונה, והאמונה אינה צריכה לפרטי פרטים, כי אם בכלל שהשי"ת הוא עושה ויעשה את כל המעשים, על כן אין מקום של חובה לדיוק הפרטי.

9. למידה משמעותית • ייעודם של ברכות הנהנין (ברכת המצוות, ברכות השבח) • אסור ליהנות מהעולם הזה ללא ברכה • למי נועדו הברכות, מה הברכה מחוללת אצלנו • ברכה כללית או על כל מין ומין - מחלוקת חכמים ור' יהודה

10. שאלון לדוגמא א. כתוב ארבע ברכות הנהנין, וכתוב דוגמא לכל אחת מהן. ב. מדוע חכמים תקנו את ברכות הנהנין? ג. "ועל הירקות אומר: בורא פרי האדמה. רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים". הסבר את עמדותיהם העקרוניות של חכמים ושל ר' יהודה באשר לברכה על מאכלים.

11. שאלות בהבנת פשט דברי המשנה 1. ברשימת מ"ח הדברים שהתורה נקנית בהם מופיע: א. העושה סיג לדבריו. ב. אוהב את המישרים. ג. ולא מגיס לבו בתלמודו. ד. לא שמח בהוראה. הסבר את הדברים (התכונות) הללו. 2. "ר' יהודה אומר... ולא יפחות את השער. וחכמים אומרים: זכור לטוב". א. על מי נאמר שלא יפחות. ב. הסבר את הביטוי:שער. ג. נמק את דעותיהם של ר' יהודה וחכמים.

12. 3. "ר' עקיבא אומר: אפילו אכל שלק והוא מזונו מברך אחריו שלוש ברכות". א. הסבר מהו "שלק", ואת הביטוי: "והוא מזונו"? ב. אלו "שלוש ברכות" מברכים? 4. "המכבה את הנר מפני לסטים...פטור. ...כחס על הפתילה חייב". א. הסבר את ההבדל בין המצבים, ואת סיבת ההבדל בין הדינים . ב. ר' יוסי מנמק אחרת את הדין : "כחס על הפתילה חייב". הסבר את הנימוק.

13. 5. "אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד". הסבר את המשנה. • 6. הסבר מה היא "מצווה התלויה בארץ", ומהי "מצווה שאינה תלויה בארץ". כתוב דוגמא אחת לכל סוג. • 7. "הקפת החנות אינה משמטת ואם עשאהמלוה הרי זה משמט. רבי יהודה אומר הראשון הראשוןמשמט". א. הסבר מה היא הקפת החנות, ומדוע אינה משמטת. ב. הסבר את דברי רבי יהודה.