שאלת החוקה וחוקי היסוד

1. שאלת החוקה וחוקי היסוד

2. במגילת העצמאות נקבע: ...אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' באייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ1- באוקטובר 1948...

3. פשרת הררי קובעת : "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד מפני עצמו, הפרקים יובאו בפני הכנסת, וכשהוועדה תסיים את עבודתה, יאוגדו הפרקים לחוקת מדינה".

4. מדוע זו פשרה? מצד אחד: ישנה קביעה מפורשת שלמדינת ישראל תהיי חוקה בעתיד. מצד שני: לא נקבע מתי תהיי חוקה למדינת ישראל, כרגע אין, והעתיד יכול להיות מאוד מאוד רחוק.

5. חוקי היסוד עד כה חוקקה הכנסת אחד עשר חוקי יסוד: חוק יסוד: הכנסת נחקק ב-1958 חוק יסוד: מקרקעי ישראל נחקק ב-1960 חוק יסוד: נשיא המדינה נחקק ב-1964 חוק יסוד: משק המדינה נחקק ב-1975 חוק יסוד: הצבא נחקק ב-1976 חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל נחקק ב-1980 חוק יסוד: השפיטה נחקק ב-1984 חוק יסוד: מבקר המדינה נחקק ב-1988 חוק יסוד: הממשלה נחקק ב-1992 חוק יסוד: חופש העיסוק נחקק ב-1992 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נחקק ב-1992

6. במה דומה ובמה שונה חוק יסוד מחוק רגיל ? חוקי היסוד אמורים להיות שונים מחוקים רגילים במעמדם, תוכנם וצורתם: 1. צורה: בשם החוק מופיע הציון: "חוק יסוד" ולא מצוינת שנת החקיקה. 2. יעוד: חוקי היסוד הינם פרקים בחוקה העתידית של מדינת ישראל.

7. במה דומה ובמה שונה חוק יסוד מחוק רגיל ? (המשך) 4. מעמד: שריון / הגבלה - חלק מחוקי היסוד משוריינים (דרוש רוב של חברי הכנסת לשנותם) וחלק מחוקי היסוד בעלי סעיפי הגבלה (מעמד על - חקיקה רגילה אסור שתסתור אותם אלא האם היא לתכלית ראויה ובמידה הדרושה). (הערה: למעשה רוב חוקי היסוד במעמד של חוק רגיל - ללא סעיף הגבלה או שריון). 3. תוכן: בעלי תוכן תחוקתי - עוסקים בנושאים שבהם עוסקת חוקה, מערכת היחסים בין מוסדות השלטון לבין עצמם ובין מוסדות השלטון לבין האזרחים. (הערה: נכון שכל חוקי היסוד בעלי תוכן תחוקתי, אך ישנם גם חוקים רגילים שהם בעלי תוכן תחוקתי כמו לדוגמא: חוק השבות, חוק האזרחות, חוק חופש המידע).

8. מעמדם של חוקי היסוד

9. האם חוקי היסוד החדשים (שהתקבלו ב-1992) מהווים מהפיכה תחוקתית? טיעונים התומכים בטענה זו: 1. תוכנם הינו באופן מובהק הגנה על זכויות הפרט והאזרח מפני התערבות השלטון - עד כה חוקי היסוד עסקו במבנה השלטון ובסמכויותיו בלבד. 2. הוכנס לראשונה סעיף הגבלה - המאפשר לעשות בקרה שיפוטית על ידי הרשות השופטת ולבטל חקיקה של הכנסת, דבר שלא היה בידי בית המשפט לפני כן. 3. שריון חוקים שלמים – הקשחת חוקי היסוד

10. האם חוקי היסוד החדשים (שהתקבלו ב-1992) מהווים מהפיכה תחוקתית? טיעונים השוללים טענה זו: 1. יש עדין הרבה זכויות אדם ואזרח שלא מעוגנות בחקיקת יסוד. 2. סעיף הגבלה - מאפשר לעשות בקרה שיפוטית באופן מצומצם ביותר. 3. שריון חוקים שלמים – מדובר רק בשני חוקים, ולמעשה אין קושי רב למרות השריון לשנות את החוקים.