1 / 40

היערכות בתי חולים לרעידות אדמה ד"ר דני לאור מנהל אגף בכיר לשעת חירום משרד הבריאות

היערכות בתי חולים לרעידות אדמה ד"ר דני לאור מנהל אגף בכיר לשעת חירום משרד הבריאות. “THE MORE ONE KNOWS, THE MORE ONE WILL BE ABLE TO CONTROL EVENTS” Francis Bacon. רעידות אדמה בעולם (1). מקסיקו סיטי 1985, 8.1 סולם ריכטר 10,000 הרוגים, 30,000 פצועים

Download Presentation

היערכות בתי חולים לרעידות אדמה ד"ר דני לאור מנהל אגף בכיר לשעת חירום משרד הבריאות

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. היערכות בתי חולים לרעידות אדמה ד"ר דני לאור מנהל אגף בכיר לשעת חירום משרד הבריאות

  2. “THE MORE ONE KNOWS, THE MORE ONE WILL BE ABLE TO CONTROL EVENTS” Francis Bacon

  3. רעידות אדמה בעולם (1) • מקסיקו סיטי 1985, 8.1 סולם ריכטר • 10,000 הרוגים, 30,000 פצועים • קרסו 3 בתי חולים, וניזוקו מתקני רפואה רבים נוספים מתוך 281 מתקני רפואה (ממרפאה עד בית חולים) שהיו בעיר באותה עת. 28% מהמיטות (5,000 מיטות מתוך 17,870) הושבתו. • ארמניה 1988, 6.9 סולם ריכטר • 25,000 הרוגים, 30,000 פצועים • קרסו 84 בתי חולים.

  4. רעידות אדמה בעולם (2) • קובה יפן 1995, 7.2 סולם ריכטר • 6,500 הרוגים, 40,000 פצועים • 4 (מתוך 180 באזור הרעש) נהרסו כליל. רק 4 בתי חולים לא נפגעו כלל. • נפגעו גם כ- 50% מ- 1,810 המרפאות באזור. • Kobe Municipal West Civic Hospital [בן 7 קומות] קרס כליל ולא תוקן.

  5. רעידות אדמה בעולם (2) • טאיוון 1999, 7.7 סולם ריכטר • 2,350 הרוגים, 9,000 פצועים • בזירת האסון פעלו 4,375 מתקנים רפואיים מהם 165 בתי-חולים. • נגרמו נזקים למבנים ולציוד רפואי ומשקי (כדוגמת בי"ח מרכזי שירד ל - 10% מיכולתו) • חזרה לכשירות ארכה שבועות עד חודשים רבים (כפונקציה של תקצוב).

  6. תרחיש הייחוסעוצמה 7.5 בית שאן מספר לא ידוע של נפגעי חרדה הזקוקים לטיפול

  7. הגדרות • הרוגים –כולל נעדרים ופצועים שנפטרו זמן קצר לאחר שחולצו מבין ההריסות. • פצועים קשה – מספר הפצועים שמחייב טיפול בבתי חולים עד שבוע לאחר הרעידה.  • פצועים קל – נפגעים שקיבלו טיפול ושולחו להמשך טיפול במרפאות ובקהילה, לא כולל נפגעי חרדה.

  8. אר"ן – אירוע רב נפגעים עם יכולות טיפול במרבית הנפגעים באזור האירוע מגה אר"ן – אירוע החורג מיכולת המענה הרפואי באזור הגיאוגרפי ומחייב גיוס כלל משאבי הפינוי, הרפואה והאשפוז, מאזורים שכנים ולאומיים אפר"ן – אסון פתע רב נפגעים

  9. מאפייני הנזק לתשתיות בתחום הבריאות • אחוז האגפים המושבתים בכל בית חולים שווה לשיעור המבנים שסופגים נזק "בינוני" ומעלה. • חלק מהאגפים שיפגעו, יושבת רק לזמן קצר יחסית, שכן הנזקים בתוכם יסתכמו בנזק ובשבירה של ציוד בר החלפה, כיסוי בלכלוך ובאבק, וכיו"ב. • באזורים בהם עוצמת הרעש 8 ומטה, 75% מאגפי בתי החולים שיושבתו, יחזרו לתפקוד בתוך שבוע

  10. נזק לתשתיות בתחום הבריאות • למבנים -עקב קריסה מלאה או חלקית, ולצוותים רפואיים ולציוד בהם בעת הרעידה. • למלאים של תרופות ואמצעים נוספים. • פגיעה בתשתיות (למשל צנרת חמצן, חשמל, מים). • נזקים עקיפים עקב הפסקות חשמל ומים, שישבשו את תפקוד המערכות בהמשך. • אובדן מידע רפואי לגבי חולים ומטופלים.

  11. תרחיש הייחוס לתשתיות מערכת הבריאות • בכל הישובים מנתניה צפונה, יפגעו בהיקף דומה, בתי חולים ומתקנים בקהילה • במוסדות הבריאות מחדרה צפונה, 25% מהצוות הרפואי יעדר מעבודתו למשך שבוע. לאחר שבוע, מחציתם ישובו לעבודה .

  12. תרחיש הייחוס לתשתיות מערכת הבריאות (1) הערה: בשל העוצמה הצפויה באזור חיפה בתרחיש של יגור, ההנחה גם בתרחיש הייחוס ה"מוביל" נזקים גבוהים יותר לבתי חולים בחיפה ממה שצפוי בעוצמה 8.

  13. תרחיש הייחוס לתשתיות מערכת הבריאות (2)

  14. בנין מס' שימוש נוכחי *האינדקס הסיסמ הערות Isx Isy 1 בניין מרכזי חדש 1.31 1.11 לא צפויה בעיית יציבות כללית 2 גריאטריה נבנה 1975– 1960 1.0 0.8 יש צורך בחיזוק 4 לידה, יולדות, פגים - גוש צפוני, מרכזי ו דרומי (חדש) 0.67 0.83 7.4  1.2 4.7 12.7 יש צורך בחיזוק בכווןX יש צורך בחיזוק (חיבור לדרומי) לא צפויה בעיית יציבות 5 טיפול נמרץ פנימי , ילדים, דיאליזה 0.51 0.65 מצב חמור, יש צורך בחיזוק 6 אגף ב' מיון אגף א' מרפאות - 0.55 מצב חמור, יש צורך בחיזוק 14 מטבח ח. אוכל 0.6-0.9 ככל הנראה ידרוש חיזוק תוצאות עיקריות סקר בית החולים פוריה

  15. הנחות יסוד (1) • הרעידה תתרחש ללא התרעה מוקדמת. • היערכות לתרחיש חמור ולא לתרחיש קיצון. • בעת רעידת אדמה, יפגע משמעותית תא שטח אחד בעל ריכוז אוכלוסייה גבוה. • לא יחרבו בו זמנית מספר אזורים שיכילו את עיקר האזור הצפוף של ישראל (לדוגמה, הן אזור הצפון והן אזור המרכז) באופן שלא יתאפשר סיוע הדדי בין אזורים.

  16. הנחות יסוד (2) שיעור הנפגעים הזקוקים לאשפוז: • שיעור הנפגעים הבינוניים והקשים, הזקוקים לאשפוז וטיפול כירורגי תוך מספר שעות, יורד ככל שחולף הזמן. • רוב הנפגעים הקשים מחולצים בשעות הראשונות. • רבים מתים לפני שניתן להביאם לטיפול כירורגי.

  17. הנחות יסוד (3) פגיעות שכיחות • פגיעות ברקמות רכות – 75% • שברים בגפיים – 70% • שברים באגן – 10% • שברים בבית החזה – 3%-2% • פגיעות ראש קלות - 7% • פגיעות בטן – 4%-2% • פגיעות בעמוד השדרה – 10%-5%

  18. הנחות יסוד (4) פגיעת מעיכה • מתפתחת בעיקר בקורבנות הלכודים שעות רבות, ועלולה לגרום למוות מהיר, אלא אם מטופלת מוקדם ובנמרצות. • תתפתח בקרב 5%-1% מכלל הנפגעים הלכודים. • בקריסה מוחלטת של בניינים רבי קומות, ימותו מייד כ 80% מהלכודים ואילו 20% ברי הצלה, אם יחולצו בתוך 24 השעות הראשונות. • כ-40% מהניצולים יסבלו מתסמונת המעיכה.

  19. צבירת נפגעים לאורך ימים

  20. תפיסת הפעלת הרפואה ומוסדות הבריאות באפר"ן בתי חולים שלא נפגעו מקרא: מענה ראשוני – עד 7 ימים מענה משלים – עד 6 שבועות התגובה המיידית - 24 שעות ראשונות מיון שניוני שליטה מרכזית בתי חולים שנפגעופתיחת מיון ראשוניוויסות ראשוני • רפואה בקהילה • 1."אשפוז יום" • 2.תרופות לחולים כרונים • מרפאות בערי פליטים • שיקום מד"א צה"ל / פינוי אוירי מוקד עירוני פינוי מקומי /עצמאי כוחות סריקה וחילוץ

  21. מקרא: פ. קל- פ. קשה - מסלולי מטופלים (90,000) (6,000) אתר ההרס (20,000) (3,000) (20,000) (1,000) במקום (50,000) (2,000) (5,000) (500) בתי חולים ממיינים אתרי טיפול עירוניים (10,000) (2,000) (15,000) (2,000) (5,000) (40,000) (33,000) בתי חולים קולטים אתרי פינוי אתרי פינוי (1,000)

  22. "אתר טיפול עירוני"

  23. צעדים שבוצעו • הפצת אוגדן היערכות מערכת הבריאות – 2002 • הקמת ועדת היגוי להיערכות מערכת הבריאות לרעידות אדמה • הפצת גירסה סופית של מענה מיידי בבתי"ח וקהילה – 2007 • פרסום הנחיות לחיזוק תשתיות לא סטרוקטורליות במוסדות הבריאות – 2004 + 2005 • הכנת והפצת פוסטרים התנהגות בבתי חולים בעת רעידת אדמה – 2004

  24. צעדים שבוצעו - המשך • ביצוע סקר עמידות מבנים לרעידות אדמה ב – 4 בתי חולים • הכשרת מאות רופאים מתנדבים מ- APF • מיסוד יחסי הגומלין עם הצלב האדום, באמצעות מד"א • הטמעת המוכנות לרעידות אדמה במסגרת בקרת מוכנות שנתית בבתי החולים • תרגיל במרחב העיר עפולה לבחינת תורות ההפעלה לבתי חולים ולמערך הקהילה. • הכנת ערכות לתרגול עצמי לבתי חולים. • בשנת 2007 יתבצע תרגיל מערכתי באזור טבריה

  25. היערכות בתי החולים • הנחלת ידע ותרגול • מזעור נזקים • פעילות מיידית לאחר הרעש ברמת המחלקה, ביה"ח • הערכות לקליטת נפגעים בשלב המענה המיידי • התארגנות ביה"ח בשלבים הבאים • היערכות להתמודדות עם נזקים ופגיעה בתוך בית החולים

  26. פעולות מיידיות לאחר הרעש רמת המחלקה: • מיפוי נזקים ומפגעים בטיחותיים ופעולות מיידיות למזעור נזקים אפשריים • פעולות מצילות חיים • העברת דו"ח מצב להנהלה תמונת מצב ביה"ח: • מחלקות עם הרס מוחלט • מחלקות עם פגיעה בתשתיות עם/בלי יכולת תפקוד • מחלקות מתפקדות • מצב תשתיות חיוניות

  27. פעולות מיידיות לאחר הרעש - המשך סוגיות מרכזיות להתייחסות בנהלים • אופן הקשר עם המחלקות • התארגנות לאפשר לצוותים ליצור קשר עם הבית • הזעקת צוותים לתגבור • עזרי מטה • הקצאת משאבים • סקר מבנים ותשתיות • מוקד מידע

  28. הערכות לקליטת נפגעים • הכנת מרחבי קליטה פנים/חוץ • כוח אדם • אמצעים נדרשים • הנחיות Triage בסיסיות • שיטות ואמצעי דיווח לרמה ממונה • העברת דוח מצב • ויסות שניוני נדרש • פערים קריטיים • השהיית נפגעים/חולים

  29. הערכות לשלבים מתקדמים • קשר עם רשויות מקומיות • הערכות לקליטת מתנדבים והפעלתם • קליטת כוחות לחילוץ • התארגנות לוגיסטית • מצרכים חיוניים • תרופות וציוד רפואי • פסולת

  30. סיוע נדרש מצה"ל • הקמת מאהלים להשהיה • צוותי קשר צבאיים • ציוד ואמצעים

  31. תודה

More Related