דלקת עטין מהי ?

1. דלקת עטין מהי ? קורס ממשק חליבה 2012 ש. פרידמן 2012

2. הערות לפתיחה • דלקת העטין היא מחלה הגורמת לנזקים כלכליים מהכבדים ביותר בענף החלב בארץ ובעולם. • דלקת העטין נגרמת כתוצאה מחדירת פתוגן (גורם מחלה) לעטין • נושאי המניעה והממשק חשובים כלכלית ומקצועית יותר מאשר הטיפול בחלק גדול מהדלקות עטין • כדי למנוע ולטפל על המחלה חייבים לדעת עליה ברמת המשק והפרה:מי החיידקים המעורבים,באיזו תדירות מופיעה, מהם גורמי הסיכון, מהם תנאי הסביבה האופטימלים למנוע אותה. ש. פרידמן 2012

3. מבנה העטין- מצבור של מיליארדי נודיות המייצרות חלב 3 2 1 ש. פרידמן 2012 נחום שפיגל- ב"ס לוטרינריה ע"ש קורט האוניברסיטה העברית ירושלים

4. RBC שלבים:חיידק- חדירה- התבססות- שיגשוג = תגובה מערכת ההגנה = דלקת עטין 1 2 3 4 כלי דם עם כדוריות דם ותאים סומטים ש. פרידמן 2012 נחום שפיגל- ב"ס לוטרינריה ע"ש קורט האוניברסיטה העברית ירושלים

5. הגדרות: • דלקת עטין קלינית- • דלקת בעטין המאופיינת בשינויים הנראים לעין בעטין ו/או בחלב.חומרת הדלקת יכולה להיות מוגדרת: קלה ,בינונית ,חמורה. ש. פרידמן 2012

6. דלקתקלינית = שינויים בעטין ו/או בחלב ש. פרידמן 2012

7. דלקת תת קלינית • תהליך דלקתי של העטין אשר אינו נראה לעין כלל. אי לכך לצורך אבחונו יש צורך בכלי עזר נוספים מאשר ראיה או מישוש. ש. פרידמן 2012

8. דוגמא לדלקת תת קלינית בעטין פרה מס. 205 • יצור חלב 45 ליטר ליום • סת"ס =2 מיליון /מ"ל חלב • אבחון בקטריולוגי: • סטרפ. דיסגלקטיא ש. פרידמן 2012

9. היחס בין דלקת קלינית ותת קלינית בעדר החלב ש. פרידמן 2012

10. "אפקט הקרחון" ש. פרידמן 2012

11. דלקת עטין כרונית • מצב דלקתי של העטין המתקיים לאורך זמן רב, • דלקת כרונית יכולה להופיע כדלקת קלינית ותת קלינית ש. פרידמן 2012

12. דלקת גנגרנוטית-ספטית • תהליך חמור ומהיר ביותר(שעות) הנוצר בעקבות שחרור מהיר של רעלנים לעטין ולגוף על ידי חיידקים מסוימים העלול להביא לאובדן הרבע או הפרה ש. פרידמן 2012

13. כלי עבודה לזיהוי דלקת עטין • בדיקת פיזיקלית של העטין-ראיה ,מישוש,הוצאת זליפים. בדיקה בקטריולוגית-דיגום סטרילי מהעטין החשוד. • תאים סומטים לפי ביקורת החלב (SCC). • מבחן : CMT-California Mastitis Test. • . שימוש באמצעי עזר אלקטרונים (מוליכות חלב,פדומטר,מד העלת גירה ועוד ) ש. פרידמן 2012

14. בדיקה פיזיקלית של העטין • להסתכל על העטין-אודם ,נפיחות...חוסר סימטרייה • מישוש-חום, אבססים (סטאפ. אוראוס) רקמה לא פעילה. • הסתכלות על הפטמה (סדקים,פציעות)+פי הפטמה מומלץ לעשות זאת מיד עם סיום החליבה. ש. פרידמן 2012

15. הוצאת זליפים • הדרך הטובה והאמינה ביותר לזיהוי מקדים של דלקת עטין קלינית. • יש לעשות זאת לכלל הפרות הנחלבות בכל החליבות • יש לעשות זאת נכון אחרת התהליך נהפך לגורם סיכון. • זיהוי מקדים=סיכוי להתחלת טיפול יעיל יותר בתוצאותיו. • מניעת החדרת דלקות עטין קליניות וחריגי חלב (דם) לתוך המיכל הכללי=שמירה על איכות החלב. ש. פרידמן 2012

16. תאים סומטים –ביקורת החלב • רמת סומטים במיכל החלב= מדד לבריאות העטין בעדר. • סומטים ברמת הפרה הבודדת: • מדד לזיהוי נגיעות תת קלינית בעטין. • מזהה נגיעות חדשה בעטין אשר בעקבותיה יש צורך לאבחן בקטריולוגית מי הוא הגורם הפתוגני האחראי לכך. • מזהה פרות עם נגיעות כרונית בעטין. • משמש מדד להצלחת הפעילות המניעתית והטיפולית . ש. פרידמן 2012

17. ש. פרידמן 2012

18. כמה מילים נוספות על תאים סומטים • התנהגות תאים סומטים לאחר ההמלטה ולפי הגורם הפתוגני ש. פרידמן 2012

19. CMT • מכשיר לשימוש "לצד הפרה" להערכת רמת הגירוי התוך עטינית. נותן שיערוך של כמות הסומטים ברמת הרבע. • משמש ל: • לבדיקת עטין בהכנסת בהמה חדשה לעדר • לזיהוי הרבעים הנגועים בדלקת תת קלינית • בין הזמנים של בדיקות ביקורת החלב. • כנוהל קבוע של בדיקות כלל הפרות הממליטות שבוע לאחר ההמלטה. • לבדיקת כלל החולבות כאשר לא משתתפים בביקורת החלב ש. פרידמן 2012

20. California Mastitis Test-CMT ש. פרידמן 2012

21. פירוש לתוצאות CMT ש. פרידמן 2012

22. מוליכות חשמלית • בתחילת דלקת עטין קלינית מתרחשת עליה בריכוז המלחים בחלב אשר מגבירה גם את המוליכות החשמלית. • לא נימצא קשר ישיר יציב בין המוליכות והסת"ס ברמת הפרה(2 פרות אותה מוליכות –רמת סומטים שונה). • אין זיהוי של דלקות כרוניות. • שילוב של המוליכות+שינויים ביצור החלב +שינויים בתנועתיות+שינויים בטמפרטורת גוף/חלב=כלי עזר יעיל לזיהוי דלקת עטין בפרה חולה. ש. פרידמן 2012

23. מוליכות חשמלית+רמת יצור חלב ש. פרידמן 2012

24. SCC ש. פרידמן 2012

25. דיגום בקטריולוגי • טכניקת הדיגום • אכסון • הובלה • מעבדה בקטריולוגית • קבלת תוצאות+מבחן רגישות • ניתוח והוצאת מסקנות לגבי התוצאות שהתקבלו ש. פרידמן 2012

26. מתי מומלץ לדגום? • לאחר המלטה • בתוכנית ביעור או מעקב (סטרפ.אגלקטיא, סטאפאוראוס)-יש לדגום כל פרה לפי רבעים 3-7 ימים מההמלטה. • ללא תוכנית ביעור ניתן לדגום פרות עם סתס גבוה (מעל ל 200.000) • או CMT גבוה(דרגה 2 ומעלה) ש. פרידמן 2012

27. מעקב אחר דלקת עטין קלינית • זוהי הדרך היחידה לזהות את גורם הדלקת. • הדיגום יעשה בתנאים סטרילים ולפני כל טיפול. • הטיפול על פי רוב "הסתברותי" • לאחר שבועיים מתום הטיפול-דגום נוסף כדי לוודא האם התקיימה החלמה בקטריולוגית. • ניתן לשמור בקירור או להקפיא את הדגימות. ש. פרידמן 2012

28. מעקב נגיעות תת קלינית בעטין • בעקבות תוצאות ביקורת החלב או CMT • פרות חדשות בסת"ס גבוה מאד או בשלבי עליה בסת"ס בהשוואה לביקורות קודמות. • ירידה בחלב CMT++עליה במוליכות. ש. פרידמן 2012

29. רכישת בקר חדש • אם אין ברירה מבכירות .... • פרות בוגרות-התייחסות ל"היסטוריה"-חובה!! • בידוד או חליבה בסוף עד לקבלת תוצאות. • המשך מעקב ביתר העדר..התפרצות מאוחרת. ש. פרידמן 2012

30. טכניקת דיגום סטרילי לבקטריולוגיה סימון המבחנה עטין יבש ונקי ש. פרידמן 2012

31. חטא קצה פטמה אלכוהול 70% הוצא זליפים ש. פרידמן 2012

32. דגום אכסון ושמירה בקירור ש. פרידמן 2012