המדיניות הפיסקלית ויוקר המחייה בישראל

1. המדיניות הפיסקליתויוקר המחייה בישראל עורך: ד"ר רובי נתנזון השתתפו בהכנת החומרים: גלעד ברנד, אולג גליבצ'נקה רועי לוי והגר צמרת-קרצ'ר אוקטובר 2012

2. המדיניות הפיסקליתויוקר המחייה בישראל נושאים לדיון: • המדיניות הפיסקלית • ניתוח ההוצאות הממשלה • ניתוח מרכיבי הכנסות המדינה • יוקר המחיה • שחיקת ההכנסה • ניתוח הוצאות משקי הבית • סעיף המזון • סעיף החינוך • סעיף הבריאות • סעיף הדיור • סקר שביעות רצון מתפקוד הממשלה 2012 • המלצות

3. המדיניות הפיסקלית בעשור האחרון • בשנת 2003 הופעלה תכנית ארוכת טווח של ירידה במס הישיר על עבודה אשר אף הורחבה בשנת 2009. הרפורמה הקטינה את נטל המס ברוב מדרגות השכר והפחיתה משמעותית את מס החברות. • במקביל חלה ירידה בהיקפם של השירותים אשר המדינה מספקת לאזרחיה כאשר במהלך השנים 2003-2007 חלה ירידה מהירה וחדה במשקל ההוצאה הציבורית האזרחית. • משקל ההוצאה האזרחית בתוצר עומד כעת על 32.4%, ביחס ל-44.1% במדינות ה-OECD. • מגמה זו של ירידה במס הסטטוטורי הישיר היא רגרסיבית. השכבות החלשות ברובן אינן מגיעות כלל לסף שיעורי המס ההכנסה הישיר ושיעור ההוצאה שלהן מההכנסה גבוה הרבה יותר. • לכך יש להוסיף גם את הכרסום היחסי שחל בשירותים האזרחיים שמספקת המדינה ששיעורם בהשוואה בין-לאומית נמוך מאוד.

4. משקל נטל המס והוצאה האזרחית בתוצר (ב-%) , 2000-2011

5. המדיניות הפיסקלית בעשור האחרון מרכיבי הכנסות המדינה שנת 2011 ממוצע השנים 2000-2003

6. המדיניות הפיסקלית מרכיבי הוצאות הממשלה הרחבה, משקל ההוצאה בתוצר לפי סעיף 2011 בהשוואה לממוצע השנים 2000-2003

7. המדיניות הפיסקלית הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2011 בהשוואה לשנים קודמות, שווי נוכחי במיליארדי ש"ח • הטבלה מציגה את ההפרש בין הכנסות המדינה (ב-% תוצר) בין שנת 2011 ליתר התקופה, את התוצאות הכפלנו בשווי הנוכחי של התוצר. • יש לציין כי אומדן זה אינו מביא לידי ביטוי את ההשפעות העקיפות שיש להפחתת נטל המס על ההכנסה הסופית ממיסים (למשל השפועת על סך הפעילות הכלכלית).

8. המדיניות הפיסקלית מרכיבי הוצאות הממשלה הרחבה, משקל ההוצאה בתוצר לפי סעיף,2010 בהשוואה לממוצע השנים 2000-2003

9. המדיניות הפיסקליתעיקרי הממצאים • שחיקה בהוצאות האזרחיות • ביטוח סוציאלי וסעד - 6.24 מיליארד ₪ • הוצאה על חינוך - 4.35 מיליארד ש"ח • בהוצאה על שירותים קהילתיים - 3.73 מיליארד ש"ח • הוצאה על בריאות - 2.15 מיליארד ₪. • לו ההוצאות האזרחיות היו גדלות בשיעור זהה לקצב הצמיחה הן היו גבוהות כעת בכ-3.5 אלף ₪ לנפש, כלומר גבוהים יותר בכ-9%. • ירידה של 3.6% אחוזי תוצר במסים הישירים, לעומת עליה בגביית המיסים העקיפים. למשל הכנסות המדינה מהבלו על הדלק גדלו בכ-4.6 מיליארד ₪ • סה"כ פחת נטל המס ביחס לתוצר בכ-9.7%, כ-3.5 אחוזי תוצר, השווים בערכם כעת לכ-31.9 מיליארד ₪.

10. יוקר המחייה • במהלך השנים 2001-2011 התוצר לנפש על בסיס שווי כוח קנייה עלה ב-41.4%. • עם זאת, צמיחת התוצר לא באה לידי ביטוי בשכר ובמהלך תקופה זו השכר הממוצע הראלי בקרב שכיריםירדב- 2.4%. • התפתחות התוצר לנפש והשכר הריאלי (מדד, 2000=100)

11. יוקר המחייהשחיקת ההכנסה • הפחתת שיעורי המס על השכר (דו"ח בנק ישראל לשנת 2010) • ירידת שיעורי המס אפשרו למעביד להגדיל את השכר נטו של העובד ללא תוספת עלות מצדו של המעסיק. • כלומר, הצמיחה המהירה והירידה בשיעורי המס התבררו כהשפעות מקזזות אשר מחד הוזילו את עלויות כוח האדם המקומי, אך מנגד, לא באו לידי ביטוי מלא בשכר הנטו של השכיר הממוצע. • שינויים בפריון העבודה ותעסוקה (מחקר של מרכז מאקרו, 2011) • ממצאי המחקר מצביעים על כך שבקרב עובדים מיומנים פריון העבודה (המתואם עם השכר) גדל במהירות אך כתוצאה ממחסור בהיצע משקלם בתעסוקה במגמת ירידה. • מנגד, בקרב עובדים בלתי מיומנים קיימת תופעה הפוכה, פריון העבודה גדל באיטיות, אך משקלם בתעסוקה גדל במהירות ואף קיים עודף היצע של עובדים. • במילים אחרות, יתכן והקיפאון בשכר הממוצע משקף את שיעורם ההולך וגדל של עובדים המועסקים בעבודות בסטאטוס נמוך ובשכר נמוך.

12. שינויים בסעיפי ההוצאות העיקריים במשקי הבית בישראל 2010-1992 • משקי הבית בישראל נמצאים בין הפטיש לסדן: מצד אחד הכנסותיהם נשחקו ריאלית ומצד שני, בעקבות הירידה בשירותים שמספקת המדינה, גדל היקף הוצאותיהם בסעיפים המשמעותיים ביותר. • ניתוח ההוצאות משק הבית בשני העשורים האחרונים • הממצאים מבוססים על סקרי ההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנים 1992-2010. • עבור כל סקר בדקנו את פרופיל המשפחות, שקללנו לפי המקדם של הלמ"ס על מנת להעריך את היקפם באוכלוסייה. לאחר מכן בחנו את שיעור ההוצאות בכל סעיף ובדקנו את הממוצע שלו עבור פרופיל משקי בית מסוים. • בשלב הבא, בחנו מה הכמות אותו הם רכשו וצרכו.

13. שינויים בסעיפי ההוצאות העיקריים במשקי הבית בישראל 2010-1992 • בסקר הוצאות אין נתונים על היקף הצריכה אלא רק על היקף ההוצאה. לכן ברמת האגרגט מקובל לדבר על "כמות נגזרת". • כמות נגזרת התקבלה מתוך הנוסחה הפשוטה של סך ההוצאות=כמות*מחיר. • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת מעקב על מחירי מוצרי מזון לאורך שנים. • כדי להבחין בין העליה באיכות המוצרים לעומת העליה שנובעת מאינפלציית מחירים מריצה הלמ"ס רגרסיה הדונית, שמבחינה בין היקף גידול המחירים בעקבות שיפור איכות לבין היקף השינוי במחירי בעקבות האינפלציה. • לפיכך בעזרת מדד מחירי הצרכן למרכיביו ניתן להסיק על אודות הכמות הנגזרת של אותו מוצר "סטנדרטי".

14. שינויים בסעיפי ההוצאות העיקריים במשקי הבית בישראל 2010-1992 סעיף המזון • מדד המחירים לצרכן למזון (כולל ירקות פירות) עלה ב-237% מאז 1993, השינוי גדול ב 22% ביחס לעליית המדד הכללי באותה תקופה. • ההוצאה על מזון במשק בית ממוצע בישראל היא בין סעיפי ההוצאה הגבוהים ביותר בהשוואה לתחומי הוצאות אחרים. • משקי בית מוציאים סכום יחסית קבוע על מזון. ההוצאה נעה בין 13% ל-24% מהכנסה הפנויה על פי מספר הנפשות המתגוררות במשק הבית.

15. שינויים בסעיפי ההוצאות העיקריים במשקי הבית בישראל 2010-1992 • בתרשים של הכמות הנגזרת של המזון ניתן להבחין בבהירות במגמת ירידה מצריכת שיא בשנת 2000. • מתמונה עגומה זו עולות המסקנות, כי המשפחות המשיכו להוציא אותם הסכומים על אוכל, אבל הביאו הביתה כמויות מזון קטנות יותר.

16. ירידה בכמות הנגזרת לפי קבוצות מזון החל משנת 2000 עד 2010 *ללא פירות וירקות • כפי שניתן לראות יש ירידה בכמות הנצרכת עבור כל הסעיפים שבדקנו. • מצבן של משפחות מרובות ילדים הורע עד כדי כך שכמות צריכת המזון שלהם בשנת 2010 היא באותו גודל כמו כמות הצריכה של משפחה עם ילד אחד!

17. שינויים בסעיפי ההוצאות העיקריים במשקי הבית בישראל 2010-1992 סעיף החינוך • שיעור ההוצאות על חינוך מסך הוצאות משקי הבית בישראל כמעט הוכפל מכ-4% מסך ההוצאה הממוצעת למשק בית לכ-8% בממוצע בתלות בגודל משק הבית. • על פי הלמ"ס מדד המחירים לצרכן לחינוך עלה ב-233% בשנים 1993-2011 (ביחס לשינו של 212% במדד הכללי).

18. שינויים בכמות הצריכה הנגזרת בסעיף החינוך • ההוצאה הכללית על חינוך כוללת בין היתר חוגים פרטיים, לימודים אקדמאים, מעונות יום לילדים, צהרוניות, מועדוניות, מתנ"סים, ועוד. • בנטל ההוצאות הולך וגדל על פני השנים בכל הגילאים למעט נטל ההוצאות על ילדים בחינוך על יסודי שנותר די קבוע. • עליית המחירים לא מסבירה במלואה את העלייה בנטל ההוצאה של משקי בית על חינוך ובבדיקה שערכנו נמצא כי חלה עלייה גם בכמות הנגזרת בסעיפים: מעונות יום, גני ילדים פרטיים וגני ילדים טרום חובה.

19. כמות הצריכה הנגזרת בסעיף החינוך העלייה בכמות הנגזרת, 2000-2010 • ההוצאות על חינוך גבוהות יותר בממוצע כשהילדים קטנים – כלומר סעיפי ההוצאות על חינוך לגני ילדים פעוטונים ובית ספר יסודי, גבוהים יותר מההוצאה על חינוך בתיכון. • שני הממצאים הללו מעידים על כך שהגידול בכמות הנגזרת של שירותי חינוך נובע מהעלייה בהיקף העבודה של ההורים, שנאלצים להגדיל את ההכנסה מכיוון שהשכר נשחק ועלות סל הצריכה הלכה וגדלה. • לכן ניתן לשייך את עלות החינוך לילדים בגיל הרך ובגיל יסודי, להוצאות נלוות ליציאה לעבוד.

20. סעיף הבריאות שינויים בסעיפי ההוצאות העיקריים במשקי הבית בישראל 2010-1992 • גם בתחום הבריאות חלה עליית מחירים בסדר גודל דומה לזו שהתרחשה במחירי שירותי החינוך. • הנתונים מהלשכה המרכזית מראים על עלייה של 244% במחירי הבריאות בשנים 1993-2011 (32% יותר מהשינוי במדד המחירים הכללי לצרכן!). • מניתוח הכמות נגזרת עולה כי חלה עלייה בצריכת שירותי בריאות לציבור.

21. התפתחות ההוצאות על שירותי בריאות במשקי הבית עלייה בכמות נגזרת של שירותי בריאות 1999-1997 בהשוואה ל- 62010-200 • מתוך הנתונים עולה, כי חלה עלייה חדה בצריכת שירותי בריאות לציבור (קטגוריה זו כוללת טיפולים דנטליים, ביטוחים תרופות וכו'), דמי קופות חולים ושירותי בריאות. • כלומר, נראה שכאשר חלה שחיקה בהוצאות הממשלה על בריאות למשקי הבית אין ברירה אלא להגביר את כמות שירותי הבריאות שהם צורכים באופן פרטי • העלייה מקיפה את כל הקבוצות של המשפחות.

22. התפתחות הוצאות משקי הביתעל דיור • תחום הדיור היה אחד הנושאים המרכזים על סדר יום של המחאה החברתית. ההוצאות על דיור מהוות את אחד הסעיפים המרכזיים בתקציב המשפחתי. • בקרב משפחות חד הוריות תשלומי דיור מגיעים עד כמעט 35% מההכנסה הפנויה! עבור משפחות אחרות הסכום עולה עד 30% מקסימלית. • מבחינת סעיף הדיור בסקר ההוצאות מצאנו כי משנות ה-90 המאוחרות אין כמעט שינוי בהוצאות על דיור (למעט השפעות משבר בשנות 2002-3). • כמות השוכרים גדלה משמעותית מאז שנות ה-2000 ועד לשנת 2010.

23. יוקר המחייה הוצאות משקי הביתסיכום עיקרי הממצאים • הוצאת המשפחות למזון לא גדלה בצורה משמעותית, אבל הכמות הנצרכת של מוצרי הבסיס, כמו מוצרי חלב ובשר ירדה באופן דרמטי. • ההוצאות על חינוך גדלו במשקי הבית בישראל בעשור וחצי האחרונים במקביל לעליה בכמות הנצרכת של חינוך. • סעיף הבריאות צובר עלייה אף הוא בשנים האחרונות. הציבור משתמש ביותר שירותי בריאות מאי פעם – עלייה הנובעת בעיקר בגלל גידול בכמות הנגזרת של ביטוחי קופות חולים ושירותי בריאות אחרים. • היות שההוצאה על דיור מגיעה עד כמעט שליש מתוך ההכנסה הפנויה, אז לא מפתיע, כי לא הייתה עלייה דרמטית בסעיף הוצאה זה. יחד עם זאת, ניתן להצביע על שינוי דרמטי בכמות השוכרים – אשר מצביע על ירידה באיכות החיים.

24. שביעות רצון מתפקוד הממשלה בנושאים חברתיים- כלכליים • הסקר נערך מאז 1992 כמעט כל שנה כדי לעקוב בצורה שיטתית אחר שביעות הרצון מהממשלה • הנשאלים מעניקים ציון לממשלה (גרוע, לא טוב, בינוני, טוב, טוב מאד) במגוון תחומים חברתיים-כלכליים • הסקר הנוכחי • 500 נשאלים • נערך בתחילת אוקטובר • מודים לד"ר מינה צמח על עריכת הסקר

25. שביעות רצון מתפקוד הממשלה – תוצאות הסקר הנוכחי

26. שביעות רצון מתפקוד הממשלה – תוצאות הסקר הנוכחי • הציבור מעניק לממשלה ציונים שליליים ברוב התחומים • רק 10% מהנשאלים העניקו ציון חיובי לממשלה בקטגוריית שמירה על השכר הריאלי, נתון זה אינו מפתיע בהתחשב בכך שהשכר הריאלי לא עלה על אף עליית התוצר. באופן דומה רק 11% מעניקים ציון חיובי על מאבק באבטלה ויצירת מקומות עבודה. • כמו כן, הממשלה זוכה לציונים נמוכים במיוחד בתחום הדיור (כנראה בשל העלייה הדרמטית במחירי הדירות), בטיפול בשכבות החלשות ובטיפול בפנסיונרים • לבסוף נראה שהשחיקה בתחומי החינוך הבריאות גם באה לידי בציוניים שליליים מהציבור • רק בשלושה תחומים מוענק ציון חיובי ביניהם פיתוח כבישים ועלייה • באופן מפתיע, על אף יוקר המחיה, גם הטיפול באינפלציה זוכה לציון חיובי בקרב יותר נשאלים ביחס לנשאלים שהעניקו ציון שלילי. ייתכן שהנשאלים משווים את האינפלציה לרמות של שנות ה-80 (רק 25% מבני 19-30 העניקו לממשלה ציון חיובי בהקשר זה, בניגוד ל-33% באוכלוסייה הכללית)

27. שביעות רצון מתפקוד הממשלה – השוואה לסקר הוקדם • ברוב הקטגוריות לא נרשם שינוי ביחס לסקר הקודם(ב-7 מתוך 10 קטגוריות נרשם שינוי של 4% ומטה) • כלומר, חוסר שביעות הרצון שבא לידי ביטוי במחאה החברתית לא השתנה • הממשלה לא הצליחה לענות לצרכי הציבור, בעיקר בתחומים החברתיים. • רק בשלושה תחומים נרשם שינוי של 5% ומעלה מאז הסקר הקודם • עלייה בשביעות הרצון: שירותי בריאות (5%+), פיתוח תשתית כבישים (13%+) • ירידה בשביעות הרצון: הקטנת האבטלה ויצירת מקומות עבודה (11%-)

28. שביעות רצון מתפקוד הממשלה – מגמה רב שנתית

29. שביעות רצון מתפקוד הממשלה – מגמה רב שנתית: מסקנות • שביעות הרצון הכללית נותרת נמוכה • בממוצע בעשר הקטגוריות רק 23% מעניקים ציון טוב או טוב מאד לממשלה • נמשכת מגמה רב שנתית של פער גדול בין הציונים בתחומים "כלכליים" לציונים בתחומים "חברתיים" • על אף שיפור קל בתחומים הכלכליים, בתחומים החברתיים הציון הממוצע לא הגיע לרף ה-20% מאז 2001.

30. המלצות • תיקון עיוותי המס של העשור האחרון. השינויים במסים הקטינו את השירותים לאזרח, הגדילו את הגירעון ופגעו במשק הבית החלשים ביותר. • הגדלת ההוצאה האזרחית. לאחר שנים של שחיקה, ההוצאה צריכה לגדול לרמה המקובלת במדינות ה-OECD, 44%, כך יובטח שפירות הצמיחה יתחלקו באופן הוגן יותר בין האזרחים. • הנהגת מיסוי הירוק. דרך יעילה לתיקון עיוותי מס היא שימוש במיסוי ירוק שמאפשר להגדיל את ההכנסות ובמקביל פועל להפחתת הזיהום במדינה.

31. המלצות • הגדלת פריון כוח האדם באמצעות השקעה בחינוך, סיוע לסטודנטים והכשרה מקצועית.בטווח הארוך, האמצעי הטוב ביותר להבטחת שכר גבוה הוא הגדלת הפריון. • הגדלת סל הבריאות לרמתו בשנת 1995. ההוצאה של משקי בית על בריאות עלתה בין השאר בשל השחיקה בהוצאה הציבורית לתחום הבריאות. • אספקת חינוך ציבורי לגיל הרך (0 עד 3). הנתונים מלמדים שחלה עלייה בהוצאות משקי הבית על החינוך במיוחד בגיל הרך. כאשר שני ההורים מצופים לעבוד, הם זקוקים לסיוע לטיפול בילדים.

32. המלצות • קידום פרויקטים של דיור ציבורי ודיור בר השגה – בעקבות העלייה הגבוהה במחירי הדירות רבים במעמד הביניים אינם מסוגלים לרכוש דירה ולכן חלה עלייה חדה בשיעור השכירות. • סיוע מיוחד לשוכרי דירות - במקביל חשוב לסייע גם לשוכרים באמצעות קידום פרויקטים של שכירות לטווח ארוך ופיקוח על מחירי השכירות.