1 / 36

מכלול האפוטרופוס הכללי

מכלול האפוטרופוס הכללי. תפקידי האפוטרופוס הכללי. גילוי רכוש עזוב וניהולו טיפול בקבלת עזבונות ותרומות לטובת המדינה טיפול בקבלת מתנות בידי עובדי ציבור ניהול רכוש מחולט ייצוג היועמ"ש בענייני ירושה, אפוטרופסות, הליכי הצהרת מוות וזכויות נעדרים פיקוח על אפוטרופוסים פיקוח על מנהלי עיזבון

tasya
Download Presentation

מכלול האפוטרופוס הכללי

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. מכלול האפוטרופוס הכללי

  2. תפקידי האפוטרופוס הכללי • גילוי רכוש עזוב וניהולו • טיפול בקבלת עזבונות ותרומות לטובת המדינה • טיפול בקבלת מתנות בידי עובדי ציבור • ניהול רכוש מחולט • ייצוג היועמ"ש בענייני ירושה, אפוטרופסות, הליכי הצהרת מוות וזכויות נעדרים • פיקוח על אפוטרופוסים • פיקוח על מנהלי עיזבון • הנאמן הציבורי

  3. מכלול האפוטרופוס הכללי

  4. היחידה הארצית לגילוי וניהול רכוש • תפקידי היחידה: • גילוי נכסים עזובים וניהולם • ניהול רכוש מחולט • טיפול במתנות שניתנו לעובדי ציבור

  5. היחידה הארצית לגילוי וניהול רכוש גילוי נכסים עזובים וניהולם: • איתור רכוש של נעדרים או של אנשים שנפטרו ללא יורשים ידועים • ניהול הרכוש בנאמנות עבור הנעדרים או היורשים הבלתי ידועים • איתור הזכאים לרכוש המנוהל על ידי היחידה (היורשים) • שחרור הרכוש לזכאים

  6. היחידה הארצית לגילוי וניהול רכוש • גילוי פאסיבי - קבלת מידע מהציבור • גילוי אקטיבי - פעולות יזומות לאיתור רכוש על ידי פניה לרשויות ומוסדות • תפיסת רכוש - קבלת צו ניהול המעניק לאפוטרופוס הכללי סמכות לנהל את הנכס מטעם הבעלים • השכרה והחכרה של נכסי מקרקעין • מכירת מקרקעין • ניהול הליכים משפטיים הקשורים לרכוש - לרבותחוזי שכירות, פינוי פולשים וכו' • תשלום מסים ותשלומי חובה • השקעת כספים והשבחת נכסים • שחרור רכוש עזוב לבעלים או ליורשים • העברת הנכסים לקניין המדינה • רכוש נספי שואה - העברה לניהול החברה להשבה ואיתור רכוש של נספי שואה

  7. מחלקת עזבונות לטובת המדינה • האפוטרופוס הכללי הוא הגורם המטפל בקבלת עזבונות ותרומות לטובת המדינה ומוסדותיה, ומייצג את המדינה בכל הכרוך בכך. • העזבונות והתרומות אינם מהווים חלק מתקציב המדינה ומיועדים להקצבה לארגונים ומוסדות שאינם למטרות רווח, בהתאם לייעוד שנקבע על ידי התורמים והמצווים. • הנכסים שמתקבלים מתורמים ומצווים לטובת המדינה הינם מגוונים: נכסים פיננסיים, נדל"ן, זכויות יוצרים, תכשיטים, חפצי אומנות ועוד. • עזבונות ותרומות שלא נקבע להם ייעוד ספציפי על ידי התורם או המצווה, מועברים לטיפול ועדה ציבורית שבראשה עומד שופט בדימוס (ועדת העזבונות), הקובעת לאלו ארגונים יוקצו הכספים.

  8. מחלקת עזבונות לטובת המדינה • בנוסף לטיפול בעזבונות ובתרומות, מחלקת עזבונות לטובת המדינה מנהלת כ-150 קרנות לפי חוק הנאמנות, שהוקמו בחייהם של המקדישים או בצוואותיהם לאחר מותם. • הקרנות מעניקות סיוע לארגונים וליחידים בתחומים שונים כגון: השכלה גבוהה, תרבות, רווחה, בריאות, שיקום, בטחון ועוד. • מידע בנוגע לקרנות ניתן לקבל במרשם הפומבי של רשם ההקדשות במשרד המשפטים.

  9. טיפול במתנות הניתנות לעובדי ציבור • האפוטרופוס הכללי מקבל הודעות על מתנות שקיבלו עובדי ציבור, שהן קניין המדינה. • לכל משרד ממשלתי יש סמכות להחליט אילו מתנות יישמרו ואילו מתנות יוצאו למכירה. • המתנות המיועדות למכירה מועברות לחזקת האפוטרופוס הכללי, והוא מטפל במכירתן • ומעביר את הכספים לתקציב המדינה.

  10. ניהול רכוש מחולט לאפוטרופוס הכללי סמכות לנהל רכוש המחולט מכוח החוקים הבאים: • פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, ותקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו), תש"ן-1990 • החוק לאיסור הלבנת הון, תש"ס-2000 • חוק איסור סחר בבני אדם, תשס"ז-2006 • חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, ותקנות המאבק בארגוני פשיעה (דרכי ניהול רכוש שחולט ומימוש), תשע"א-2011 • חוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005 (סעד זמני בלבד) • היחידה הארצית לגילוי וניהול רכוש אחראית על תפיסת הרכוש, מימושו, והעברת התמורה המתקבלת בהתאם להחלטות מועצת החילוט הציבורית.

  11. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה • פרקליטי אגף האפוטרופוס הכללי משמשים כבאי כוחו של היועץ המשפטי לממשלה בהליכים משפטיים שונים המתנהלים לפי החוקים הבאים: • חוק הירושה • חוק הצהרת מוות • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות • בהליכים משפטיים המוגשים לפי חוקים אלה, מתייצבים לדיון פרקליטי האגף כבאי כוח היועץ המשפטי לממשלה. על מנת לגבש עמדה לגבי הבקשות השונות, בסמכות הפרקליטים לבקש פרטים נוספים, ולחקור אנשים הנוגעים בדבר.

  12. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בקשות המוגשות לפי ירושה • פרקליטי האגף, המשמשים כבאי כוח היועץ המשפטי לממשלה, משיבים בין היתר על בקשות בנושאים אשר יפורטו להלן: • בקשה לצו ירושה • בקשה לקיום צוואה • בקשה למינוי מנהל עזבון זמני או קבוע • בקשה לקיום צוואה בהעתק • בקשות שונות הנוגעות להשלמת פרטים בצוואה, תיקון טעויות סופר ופרשנות צוואה

  13. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה • בקשות המוגשות לפי חוק הצהרת מוות • דרך המלך להוכחת פטירתו של אדם היא הגשת תעודת פטירה. • במקרים בהם לא ניתן לקבל תעודת פטירה של אדם, ניתן להוכיח את פטירתו על ידי הגשת בקשה להצהרה על הפטירה לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת חוק הצהרת מוות. • בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בוחן את הראיות שצורפו לבקשה, ובמידת הצורך חוקר את המצהירים ומבקש את עמדתם של כל הנוגעים בדבר.

  14. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה • בקשות המוגשות לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות • בקשה למתן הוראות של אפוטרופוס - בא כוח היועץ המשפטי לממשלה משיב לבקשותיהם של אפוטרופוסים לביצוע פעולות שונות, תוך בחינת טובתו הכלכלית של החסוי בביצוע הפעולה הנדרשת. • בקשה לשכר טרחת אפוטרופוס – בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מביע את עמדתו המקצועית ביחס לבקשת האפוטורפוס.

  15. פיקוח על אפוטרופוסים • את מינויו של אדם לאפוטרופוס לאדם הזקוק לכך יוזם הייעוץ המשפטי של משרד הרווחה. • בקשת המינוי מוגשת על ידיו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי. • האפוטרופוס הכללי הוסמך לפקח על פעולתם של אפוטרופוסים על רכושם של חסויים שמונו על ידי בית המשפט או בית הדין הדתי. • אפוטרופוסים על גופם של חסויים אינם מפוקחים על ידי האפוטרופוס הכללי. • הפיקוח על האפוטרופוסים מתבצע ממחוזות האפוטרופוס הכללי ברחבי הארץ.

  16. פיקוח על אפוטרופוסים • על אפוטרופוסים לרכושם של חסויים חלות חובות הדיווח הבאות אל האפוטרופוס הכללי: • הגשת פרטה - תצהיר הכולל את נכסי החסוי וחובותיו. • הגשת סל מחיה - דיווח על הכנסותיו והוצאותיו החודשיות של החסוי. • הגשת דו"ח עדכון - דו"ח המפרט את פעולותיו של האפוטרופוס, המוגש מדי שנה ובסיום תפקידו. כאשר היקף הרכוש של החסוי גבוה אין להסתפק בדו"ח עדכון בלבד ויש להגיש דו"ח כספי ערוך ע"י יועץ מס, הכולל פרטים על התקבולים והתשלומים שנעשו בתקופת הדו"ח ופרטים אחרים הקשורים לניהול רכוש החסוי. • האפוטרופוס הכללי מקבל דיווחים מהאפוטרופוסים על הרכוש שבניהולם, בודק את הדיווחים שהם מגישים, ובכך מפקח על פעילותם.

  17. פיקוח על מנהלי עזבון • עם מתן צו ירושה או צו קיום צוואה של נפטר או לאחריו, רשאי יורש או נושה לבקש מינוי של מנהל עזבון במינוי קבוע. ניתן למנות מנהל עזבון גם על פי בקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה. • תפקידיו של מנהל העזבון הינם לכנס את נכסי העזבון, וכן לממש את נכסי העזבוןולחלקם בין יורשי המנוח כפי שנקבע בצו הירושה או בצו קיום הצוואה שניתן. עם מינויו, חלות על מנהל העזבון חובות דיווח לאפוטרופוס הכללי. • האפוטרופוס הכללי מקבל דיווחים ממנהלי העזבון על הרכוש והכספים שבניהולם, בודק את הדיווחים המוגשים אליו ובכך מפקח על פעולותיהם.

  18. השקעת כספי חסויים • אפוטרופוס על רכושו של חסוי יכול, אך אינו חייב, למסור לאפוטרופוס הכללי את כספי החסוי, שאינם דרושים לצרכיו השוטפים, לשם השקעתם בבורסה. • אם כספי החסוי עולים על סכום של 637,429 ₪, ההשקעה טעונה אישור של בית המשפט.

  19. מכלול הרשם לענייני ירושה

  20. הרשם לענייני ירושה • בכל אחד ממחוזות אגף האפוטרופוס הכללי, מנוהלת לשכת רשם לענייני ירושה. בקשות לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה מוגשות אל הרשם לענייני ירושה או לבית הדין הדתי. • אם אין התנגדויות מיוחדות או נסיבות מיוחדות יחתום הרשם לענייני ירושה על צו ירושה או צו קיום צוואה. במקרים האחרים, שנקבעו בחוק הירושה, יעוברו הבקשות לדיון והחלטה בית המשפט לענייני משפחה. • לשכות הרשמים לענייני ירושה מצויות בתל-אביב, חיפה, נצרת עילית, ירושלים ובאר שבע.

  21. צו ירושה וצו קיום צוואה • צו ירושה • צו ירושה מסדיר את חלוקת העזבון של מנוח שלא ערך צוואה, ומכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר. • על מנת לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, או לאחד מבתי הדין הדתיים. • צו קיום צוואה • במקרה בו מנוח הותיר אחריו צוואה ערוכה כדין, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה במחוז שבתחום סמכותו נמצא מקום מושבו של המנוח, או לבית הדין הדתי המוסמך לכך.

  22. הגשת בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה • לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, ביחידת הרשם לענייני ירושה מתבצעת בדיקה האם קיימים בקשה או צו קודמים על שם המנוח, האם הופקדה צוואה כלשהי והאם הבקשה עומדת בדרישות החוק והתקנות. • בקשה שהתקבלה, דבר הגשתה מפורסם לציבור, ובמקביל היא מועברת לבדיקתו ותגובתו של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במחלקת האפוטרופוס הכללי במחוז. • כל אדם זכאי להגיש התנגדות לבקשה. אם הבקשה הועברה על ידי הרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה, יועברו ההתנגדויות ישירות אל בית המשפט.

  23. הגשת בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה הגשת בקשה למתן צו ירושה / צו קיום צוואה התקיים אחד מהמקרים המנויים בסעיף 67א לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. התקיימו שלושת התנאים הבאים: לא התקיימה אחת מחלופות סעיף 67א לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. היועמ"ש נתן תגובתו לפיה אינו מתערב בהליך. חלפה התקופה להגיש התנגדות על פי החוק. 67א.  (א)  על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום הוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה: הוגשה התנגדות לבקשה; המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה; היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך; האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר; הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה כמשמעותה בסעיף 23; בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25; על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי; הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט. • מתן צו על ידי הרשם לענייני ירושה • העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה

  24. הפקדת צוואה במרשם הארצי • מצווה יכול להפקיד את צוואתו בלשכת הרשם לענייני ירושה, הנמצאת במחוז שאליו משוייך מקום מגוריו. • הפקדת צוואה בלשכת הרשם מבטיחה שלאחר מות המצווה לא יינתן צו ירושה או צו קיום צוואה בהתעלם מהצוואה שהפקיד. עובדת עשיית הצוואה, תוכנה ועצם הפקדתה, נשארים חסויים כל זמן שהמצווה בחיים.

  25. מכלול הכונס הרשמי

  26. הכונס הרשמי הכונס הרשמי הוא הגורם המופקד על הטיפול בהליכי חדלות פירעון, הכוללים פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק של חברות, הבראת חברות והסדרי נושים. הכונס הרשמי ונציגיו מוזמנים להופיע בהליכי חדלות הפרעון האמורים, המתקיימים בבתי המשפט המחוזיים, והוא צד לכל בקשה המוגשת לבית המשפט במסגרת הליכים אלה. הכונס הרשמי אף מפקח על בעלי תפקיד שמונו בהליכי חדלות הפירעון. בנוסף, הכונס הרשמי משיב לבקשות של חברות לאישור חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיהם שלא מתוך רווחי החברה.

  27. הליך פשיטת רגל

  28. הליך פשיטת רגל • הליכי פשיטת רגל מיועדים להשיג שתי תכליות: • האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך הזולה והיעילה ביותר. • השנייה, לאפשר לחייב אשר נקלע לקשיים ואינו יכול לפרוע את חובותיו, לפתוח "דף חדש" בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו. • הכונס הרשמי הוא הרשות הסטטוטורית המפקחת על הליכי פשיטות רגל. • כאשר מונה נאמן או מנהל מיוחד, הכונס הרשמי משמש כמפקח על פעולותיו.

  29. הליך פשיטת רגל על ציר הזמן 6חודשים להגשת תביעות חוב פתיחת ההליך (צו כינוס) דיון בהכרזה בבית המשפט סיום הגשת תביעות חוב על ידי הנושים אסיפת נושים חקירת החייב (הכנ"ר או בעל התפקיד) בקשה לפתיחת ההליך על ידי נושה או חייב

  30. הליך פשיטת רגל דיון בבית המשפט הכרזת פשיטת רגל בקשה נדחית צו כינוס מבוטל - סיום הליכי פשיטת רגל מינוי נאמן מימוש נכסים הפטר לאלתר פשרה או הסדר פרעון (חלקי) לנושים הפטר לחייב

  31. יחידת חקירות לכונס הרשמי סמכות לבצע חקירות בעניין הקריסה הכלכלית של חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל, ולבחון את הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו. החקירות מתבססות על מסמכים שהגיש החייב, וכן פנייה לגורמים ממשלתיים וגורמים פיננסיים (כגון בנקים, חברות ביטוח וכו') וגורמים רישומיים (מרשם האוכלוסין, רשם המקרקעין וכו').

  32. חברה חדלת פירעון

  33. חברה חדלת פירעון חברה חדלת פירעון פירוק כינוס הקפאת הליכים בפיקוח בית המשפט מרצון על ידי בית המשפט

  34. פירוק חברה על ידי בית המשפט חלוקת דיבידנד בדיקת תביעות החוב ומימוש נכסים מינוי מפרק קבוע / בעל תפקיד אסיפת נושים צו פירוק פתיחת הליך פירוק על ידי בית המשפט חיסול החברה הגשת תביעות חוב על ידי הנושים

  35. סעיף 303 לחוק החברות - חלוקת דיבידנד באישור בית משפט חלוקת דיבידנד* ללא אישור בית משפט לפי סעיף 302 לחוק החברות, חברה יכולה לחלק דיבידנד רק כאשר היא עומדת בשני תנאים מצטברים: (א) לחברה יש רווחים חשבונאיים צבורים (ב) אין חשש סביר שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והעתידית בהגיע מועד קיומן. חלוקת דיבידנד באישור בית משפט סעיף 303 לחוק החברות קובע, שכאשר החברה אינה מקיימת את התנאי הראשון, היא רשאית לפנות לבית המשפט על מנת שיאשר את חלוקת הדיבידנד. הכונס הרשמי מבצע בחינה כלכלית ומשפטית לבקשת החלוקה של החברה ומגיש את עמדתו לבית המשפט כדי לסייע לו בהחלטתו. *רכישה עצמית של מניות עונה גם היא על הגדרת חלוקה.

More Related