מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה

1. מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה מדיניות הביטחון ומלחמות ישראל

2. שנות החמישים 1949 – תום מלחמת העצמאות ניצחון צבאי: הסכמי שביתת נשק עם המדינות הערביות הגובלות לחץ בין-לאומי וערבי לסגת מהשטחים המיועדים למדינה הפלסטינית לחץ בין-לאומי לבינאום ירושלים מאות אלפי פליטים בגבולות הארץ גבולות ארוכים, מפותלים וקשים להגנה

3. ביטחון שוטף: • התמודדות עם הבעיות המיידיות בגבולותיה של ישראל: • מסתננים • הגנה על יישובי הספר • שמירה על האינטרס הישראלי באזורים רגישים (ירושלים, מקורות המים) • חיזוק הנוכחות הישראלית באמצעות פרישת הצבא • ביטחון בסיסי: • הבטחת קיומה לאורך זמן של מדינת ישראל: • חשש מפני "סיבוב שני" • מהות שביתת הנשק • קושי בהגנה על הגבולות • הרתעה צבאית • ברית עם מעצמה • מלחמה יזומה שנות החמישים התפתחות תפיסת הביטחון

4. שנות החמישים ההסתננות: מאפיינים ומניעים 600,000-700,000 פליטים 1948-1950: כ-60,000 חזרו לבתיהם בעוד הגבולות פרוצים שיבה לבתים קציר שדות, קטיף פירות, גניבת ציוד ובקר, מרעה בלתי חוקי מטרות כלכליות התנגשויות עם צה"ל, מסתננים חמושים, אימון הפידאיון (מצרים, 1955-1956) רצח, חבלה ומודיעין

5. שנות החמישים ההסתננות: תגובת ישראל • המטרות: • הרתעת הפליטים באמצעות פגיעה בכפרים מהם יצאו • הרתעת מדינות ערב באמצעות פגיעה במתקני צבא ומשטרה • הרגעת דעת הקהל הישראלית • הפעולות: • עד 1953: פעולות נקמה ותגובות לא מאורגנות של מתיישבים • 1953: הקמת "יחידה 101" ואיחודה עם חטיבת הצנחנים (1954) • קיביה, חוסאן, משטרת קלקיליה וכיו"ב פעולות תגמול • הקמת משמר הגבול (1953) • הקמת עשרות ישובים לאורך הגבולות הגנת הגבולות

6. התגבשות צבאית, שיפור המוראל הלאומי הסתבכות בינ"ל, הידרדרות למלחמת סיני שנות החמישים הערכת פעולות התגמול

7. שנות החמישים מלחמת סיני: רקע כללי המצרים מארגנים ומאמנים פעולות של פידאיון בשנים 1955-1956 פידאיון מצרים סוגרת את מעברי הים והאויר לישראל מכוון דרום סגירת מצרי טיראן ההתקרבות המצרית לברה"מ מובילה לעסקת נשק בין מצרים לצ'כוסלובקיה עסקת הנשק הצ'כית פיקוד צבאי משותף למצרים, לסוריה ואח"כ גם לירדן. כוחות עיראקים נכנסים לירדן בריתות צבאיות נשיא מצרים, גמאל עבד אלנאצר מכריז על מטרתו לחסל את ישראל הצהרות מלחמה התקרבות בין ישראל לצרפת ועסקאות נשק רחבות ברית ישראל-צרפת

8. ישראל חששה לצאת למלחמה במצרים ללא מעצמה לצידה. צרפת מכרה נשק לישראל והעניקה לה מטרייה אווירית צרפת רצתה להחליש את מצרים עקב תמיכתה במורדים באלג'יריה בריטניה רצתה לפגוע במצרים לאחר שהלאימה את תעלת סואץ שנות החמישים ישראל - צרפת - אנגליה

9. מבצע מוסקיטר: • המטרות: • החזרת תעלת סואץ לריבונות בריטית • החלשת הצבא המצרי • הפעולות: • הפגזת בסיס הצבא המצרי • כיבוש פורט-סעיד • מבצע קדש: • המטרות: • חיסול בסיסי הפידאיון ברצועת עזה ובסיני • פריצת ההסגר הימי • למנוע הפעלת הנשק הצ'כי • למנוע יוזמה מצרית • הפעולות: • צניחה במיתלה • כיבוש רצועת עזה והתקדמות לתוך סיני שנות החמישים מהלך המלחמה

10. שנות החמישים תוצאות מבצע סיני הצלחה ישראלית לעומת כשלון יחסי של צרפת ואנגליה. שיפור יכולת ההרתעה הישראלית ושיפור ביכולת הצבאית של ישראל. התנסות מוצלחת בהפעלת מערך המילואים. פירוז סיני והצבת כוחות או"מ. הפסקת ההסתננות והפידאיון תוצאות צבאיות נסיגה מסיני בעקבות לחץ של ברה"מ וארה"ב (הביא להתקרבות בין ישראל לארה"ב). הידוק הברית עם צרפת ושתוף הפעולה הביטחוני (הכור בדימונה). תוצאות מדיניות הסרת הסגר על מפרץ אילת וקידום קשרי המסחר עם אפריקה ועם אסיה. התבלטות מנהיגים צבאיים (משה דיין, אריאל שרון, רפאל איתן, חיים בר-לב, חיים לסקוב, מרדכי גור) תוצאות חברתיות- כלכליות במצרים-חיזוק מעמדו של נאצר

11. שנות השישים גבול ישראל-סוריה ריבונות ישראלית ללא נוכחות צבאית או "שטח הפקר"? הקמת קיבוצים והיאחזויות נח"ל. עבודות חקלאיות ודיג ריבוי תקריות אש שטחים מפורזים מקורות הירדן: דן (בשטח ישראל), בניאס (בשטח סוריה), חצבאני (בשטח לבנון) שליטה סורית בצפון-מזרח הכנרת גורם מתיחות קבוע בין ישראל לסוריה, המשפיע על יחסי ישראל-ערב מקורות המים

12. שנות השישים המאבק על המים 1951-1957 – ייבוש החולה וניסיונות להטיית מי הירדן ההררי סכסוך החולה נוכחות צבאית סורית. ירי על סירות דייג השליטה על הכנרת "תוכנית ג'ונסטון" (ישראל זכאית ל-40% ממי הירדן והכנרת). השלמת המוביל ב-1964 המוביל הארצי ניסיון לייבוש הכינרת באמצעות הטיית הבניאס והחצבאני ישירות לירמוך הטיית מי הירדן סלילת דרך פטרולים סביב למעיינות הדן שמירה על הדן

13. הסלמה ביחסי ישראל-ערב: ועידת פסגה ערבית (1964) שהחליטה על הצעדים נגד ישראל: הטיית מקורות הירדן כדי לסכל את הקמת המוביל הארצי הקמת מפקדה ערבית משותפת (ב-1966 נחתמה ברית הגנה הדדית בין מצרים לסוריה) הקמת "הארגון לשחרור פלסטין" (אש"פ) שנות השישים מלחמת ששת הימים: הגורמים למלחמה

14. שנות השישים מלחמת ששת הימים: הגורמים למלחמה • מעורבות המעצמות והשפעת המלחמה הקרה: • מעורבות גוברת של המעצמות בסכסוכים מקומיים (דוגמת מלחמת ויאטנם) • תמיכה סובייטית בסוריה ובמצרים, מכירת נשק ועידוד הקשרים בין המדינות • תמיכה אמריקנית בישראל ומכירת נשק אמריקני, כולל טנקים וטילים נגד מטוסים

15. שנות השישים מלחמת ששת הימים: הגורמים למלחמה • הסלמה בגבול ישראל-סוריה: • המשך המלחמה על המים • "תקרית האון" (אפריל 1967) והפלת 6 מיגים סוריים • תמיכה סורית בפעולות טרור פלסטיניות • התבטאויות ישראליות תוקפניות

16. שנות השישים מלחמת ששת הימים: הגורמים למלחמה • הקמת "הארגון לשחרור פלסטין": • הכרזה על הקמת אש"פ בועידת הפיסגה הערבית, 1964 • 1.1.1965 ארגון "אלפתח" מבצע את פיגוע הטרור הראשון נגד קו המים של המוביל הארצי • התגברות פעולות חבלה של ארגונים פלסטיניים מכוון סוריה וירדן • פעולות תגמול ישראליות (הפעולה בסמוע, יולי 1966, תוך התנגשות עם הצבא הירדני)

17. שנות השישים מלחמת ששת הימים: הגורמים למלחמה • המצב הפנימי בישראל: • משבר כלכלי עמוק בשנים 1966-1967 • חילופי דורות בהנהגת המדינה, שלוו במאבקים פוליטיים חריפים • הערכת מדינות ערב וברה"מ כי עצמתה של ישראל נשחקת

18. שנות השישים "תקופת ההמתנה" אפריל-יוני 1967 • מצרים: כניסת הצבא לסיני • ברה"מ מעודדת (בין השאר באמצעות מודיעין שגוי) את מצרים להכניס כוחות לסיני, כדי להפחית את הלחץ על סוריה • 14.5.1967 – כניסה ראוותנית של הצבא המצרי לסיני, בעיצומם של מצעדי יום העצמאות בישראל

19. שנות השישים "תקופת ההמתנה" אפריל-יוני 1967 • מצרים: דרישה לפינוי כוחות האו"מ מסיני • מזכ"ל האו"מ, או טאנט נענה לדרישה המצרית לפנות את כוחות האו"מ מסיני

20. שנות השישים "תקופת ההמתנה" אפריל-יוני 1967 • מצרים: סגירת מיצרי טיראן • 22.5.1967 בנאום בפני טייסים מצריים בביר-גפגפה, הכריז נאצר על סגירת מיצרי טיראן והזמין את ישראל לפתוח במלחמה בברכת "אהלן וסהלן"

21. שנות השישים "תקופת ההמתנה" אפריל-יוני 1967 • מצרים: ברית הגנה עם ירדן • העמדת הצבא הירדני בשעת חירום תחת פיקוד מצרי. העברת תגבורות צבא ממצרים ועיראק לירדן

22. שנות השישים "תקופת ההמתנה" אפריל-יוני 1967 • ישראל: חרדה קיומית • מעקב אחרי התעמולה הסובייטית ואחר התעמולה המצרית • שימוש בביטויים ובדימויים הלקוחים מתקופת השואה

23. שנות השישים "תקופת ההמתנה" אפריל-יוני 1967 • ישראל: מהלכים פוליטיים • שחיקת האמון בלוי אשכול • הקמת ממשלת איחוד לאומי, יחד עם "חרות" ומנחם בגין בתוכה כשר ללא תיק • העברת תיק הביטחון מלוי אשכול למשה דיין

24. שנות השישים "תקופת ההמתנה" אפריל-יוני 1967 • ישראל: מהלכים צבאיים • גיוס מלא של כוחות המילואים • "אשכול תן פקודה"

25. השגת שליטה אווירית תוך שעות ספורות מפרוץ הקרבות חיסול השריון המצרי וכיבוש רצועת עזה וכל חצי האי סיני הדיפת הליגיון הירדני כיבוש הגדה המערבית וירושלים כיבוש רמת הגולן ביומיים האחרונים ללחימה שנות השישים ששה ימי תהילה: 5-12 ביוני 1967

26. שנות השישים ששה ימי תהילה: 5-12 ביוני 1967 • החלטה 242 (נובמבר 1967): • סיום מצב הלוחמה ושלום צודק ובר-קיימא • שלמות טריטוריאלית של כל המדינות • נסיגה ישראלית מ(ה)שטחים שכבשה

27. שנות השישים תוצאות המלחמה והשפעותיה ישראל הגבירה את כושר ההרתעה וביססה את עצמה כמעצמה אזורית הרתעה תנופה כלכלית שנבעה מקשרים עם מדינות רבות ומכוח העבודה של תושבי השטחים כלכלה גבולות קלים להגנה והרחקת צבאות ערב מריכוזי האוכלוסייה עומק אסטרטגי מ"חרדת ההמתנה" לשכרון הניצחון" גאווה לאומית הזדהות יהודי התפוצות עם ישראל והפיכת למוקד הזדהות יהדות התפוצות

28. שנות השישים תוצאות המלחמה והשפעותיה שליטה על אוכלוסייה ערבית גדולה, בתוכה פליטים רבים מ-1948 אוכלוסיה ערבית גל שני של פליטים שברחו מה"שטחים", בעיקר לירדן וללבנון עקורים גילויי הערצה לצבא ולמנהיגים צבאיים. הגברת המיליטריזציה של החברה הישראלית מיתוס הצבא עודדה זלזול והזנחה, אשר היו מהגורמים להפתעה האסטרטגית במלחמת יום הכיפורים אופוריה צבאית התפתחות גישת "ארץ ישראל השלמה" והתחלת ההתיישבות ב"שטחים". ויכוח אידיאולוגי

29. שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: המניע למלחמה מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון ישראלי שהקנה לה הישגים טריטוריאליים נכבדים. מדינות ערב נואשו מהסיכוי להשיג את מטרותיהן באמצעים צבאיים ומנסות לקדם מהלכים מדיניים שיביאו לנסיגה ישראלית מהשטחים שכבשה קיפאון מדיני ניסיונותיהן של מעצמות העל לצמצם את החיכוכים ביניהן ולהרחיק את איום המלחמה הגרעינית מביא למדיניות הדטאנט (רגיעה). נקודות החיכוך בין המעצמות (כמו המזה"ת) נדחקות לקרן זווית דטאנט ארה"ב מגבירה את פעילותה ומעורבותה (הכלכלית בעיקר) במדינות המזרח התיכון. מצרים בעיקר מחפשת דרך להתקרב אל הצלחת האמריקנית הגברת המעורבות האמריקנית

30. 7.8.1970 – הפסקת אש בתום מלחמת ההתשה (מאז מרץ 1969). מלחמה סטאטית, מוגבלת ע"י המעצמות המסתיימת בלא הכרעה ספטמבר 1970 – אנואר סאדאת יורש את מקומו של נאצר. סאדאת מכריז כי שנת 1971 תהייה "שנת ההכרעה" בסכסוך עם ישראל יולי 1972 – סאדאת מכריז כי היועצים הצבאיים הסובייטים יצאו ממצרים (15000 במספר) 1973 – מצרים מקבלת משלוחי נשק ארוך טווח מאי 1973 – מצרים מקיימת תרגיל רחב היקף. אמ"ן מעריך שלא תהיה מלחמה, צה"ל מגייס מילואים, אך המלחמה לא פורצת יוני 1973 – סאדאת מבקר בדמשק אוגוסט 1973 – פגישה חשאית של ראשי הצבאות שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: הרקע הישיר

31. שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: ההפתעה מצרים לא תצא למלחמה כוללת עד אשר תבטיח לעצמה יכולת אווירית לתקוף את ישראל בעורף. סוריה לא תצא למתקפה ללא מצרים. הקונספציה מצרים לא תצא למלחמה לפני שיהיו לה מטוסי הפצצה ארוכי טווח - 1975 המסקנה תפיסה הומוגנית, תחושת ידע, הערכה מוצלחת במאי המודיעין חוסר מוכנות, משמעת רופפת, זלזול, הערכות למלחמה סטאטית, מחיר גבוה למילואים הצבא "תחריר 41": תנועות רבות, סוללת הסוואה ידיעות מודיעיניות, היציאה לרמצ'אן ההונאה

32. סיני: • מצרים: • צבא סדיר, ערוך מעבר לתעלת סואץ • 1700 טנקים, 2000 קני ארטילריה, 600 יחידות נ"ט, 50 סוללות סא"מ • ישראל: • הערכות במעוזים ובתעוזים ("קו בר-לב") • 532 לוחמים, 7 סוללות תותחים, 268 טנקים. 9 מתוכם ליד קו המים • רמת הגולן: • סוריה: • צבא סדיר ברמת הגולן: נחיתות קרקעית, יתרון בכוח אדם ובציוד • 900 טנקים, עשרות אלפי חיילים, 155 סוללות נ"מ • ישראל: • שתי חטיבות סדירות • 200 טנקים שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: יחסי הכוחות

33. שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: המתקפה 6.10.1973 ירח מלא וגאות בתעלת סואץ 14:05 בצהרים. השמש בלב השמיים גיוס העולם הערבי ונשק ההון והנפט "חורבן הבית השלישי"

34. המטרה: כיבוש רמת הגולן ואפשרות להמשך לכיוון עמק החולה והגליל פלישה בפתחות רפיד וקוניטרה כיבוש קו התילים ופסגת החרמון (קומנדו סורי) כיבוש נאפח, דרום רמה"ג, הקרב בעמק הבכא צה"ל ערוך בכוחות קטנים ומפוצלים כוחות מילואים ראשונים מגיעים בעשר בלילה ביום הכיפורים 10.10 צה"ל כובש את כל רמה"ג, למעט החרמון 11.10 צה"ל מבקיע את הכוחות הסוריים ומתקדם לתוך שטח האויב 12.10 תותחים ישראליים מפגיזים את דמשק 21-21.10 לוחמי חטיבת גולני כובשים את פסגת החרמון 24.10 הפסקת אש שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: החזית הצפונית

35. שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: החזית הדרומית • המטרה: כיבוש מערב סיני והתבססות בו • 6-9.10 צליחת התעלה ובניית ראש גשר • 9-13.10 הפסקה אופרטיבית של המצרים, התבססות ראש הגשר • התבססות המצרים על מערך נ"מ מפותח • קרבות בלימה בדרום והפניית כוחות חיל האוויר והמילואים לגזרה הצפונית • 10-12.10 תחילת הזרמת כוחות מילואים לחזית הדרומית • 14.10 חידוש המתקפה המצרית • 15.10 כוחות צה"ל צולחים את התעלה בתפר שבין הארמיות, כיתור הארמיה השלישית • 24.10 הפסקת האש, כאשר כוחות צה"ל מצויים במרחק של 101 קילומטרים מקהיר

36. שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: התוצאות ניצחון צבאי שעלה במחיר כבד: 2569 חללים, 7500 פצועים, 301 בשבי הפסקת הלחימה עקב לחץ המעצמות. ויתור ישראלי על הישגים צבאיים בהסכמי הפסקת האש

37. שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: ההשפעות התמוטטות מיתוס האומניפוטנטיות של חיל האוויר, המודיעין והצבא הישראליים לחצים כלכליים ומדיניים המביאים לנסיגה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית תלות גוברת והולכת בארצות הברית, גם תוך כדי המלחמה ("הרכבת האווירית") עליית כוחן של מדינות הנפט והכנת הקרקע למשברי הנפט העולמיים פיחות בהשפעתה של ברה"מ ועליית השפעתה של ארה"ב, בעיקר במצרים

38. שנות השבעים מלחמת יום הכיפורים: ההשפעות מונתה ב-18.11.1973 בלחץ הציבור והתקשורת. מצאה ליקויים רבים בהערכות למלחמה, בהומוגניות של הערכות המודיעין, במשמעת בצה"ל וכיו"ב. המליצה להעביר מתפקידם את הרמטכ"ל וראמ"ן ומתחה ביקורת על תפקודם של קצינים נוספים. ראש הממשלה ושר הביטחון יצאו נקיים מביקורת ועדת אגרנט גולדה מאיר ומשה דיין ספגו ביקורת ציבורית נוקבת ולא הובילו את ה"מערך" לניצחון בבחירות 1974. בשנת 1977 בא חוסר האמון של הציבור בגוורדיה הוותיקה והליכוד בראשות בגין הקימו את הממשלה מהפך 1977 מצרים הצליחה, למרות ההפסד הצבאי, למצוא דרך להתקרב לארצות הברית ולקדם מהלכים מדיניים שהגיעו לשיאם בספטמבר 1977, בביקור סאדאת בישראל. ב-1979 נחתם הסכם השלום השלום עם מצרים