שיעור חזרה

1. שיעור חזרה • אזהרה- המצגת אינה כוללת את כל החומר מהתרגולים!!!

2. מקורות השונות במערך תוך נבדקי

3. מקורות השונות במערך תוך נבדקי

4. שאלה ממבחן • בהשוואה למונח הטעות במערך בין נבדקי, במערך תוך נבדקי מונח הטעות: • עשוי לגדול כי קבוצת הנבדקים תהיה הומוגנית יותר. • עשוי להיות קטן יותר כי אינו מתייחס להבדלים שיטתיים בין הנבדקים. • אין מונח טעות במערך תוך נבדקי. • ב+ג • א+ב+ג

5. נקודת מבט נוספת- מערך תוך נבדקי כמערך דו גורמי SXA • המערך בוחן את השפעת המב"ת על כל נבדק + האם נשמרת מעבר לנבדקים. • מתפקד כמערך דו גורמי- מב"ת 1 - A; ומב"ת 2 - S (subject) "הנבדק". • האם קיימת השפעה למב"ת A מעבר לרמות השונות S והאם השפעתו אחידה עבור כל הנבדקים A? S*A? באיזו מידה אפקט A מייצג את השינוי שחל בכ"א מהנבדקים?

6. סנסטיזציה ודה סנסטיזציה עצם ההיכרות עם תנאי הניסוי והפרצדורה הניסויית גורמת לנבדקים להגיב אחרת למשתנה הבלתי תלוי מאשר אילו היו נחשפים לתנאי הניסוי פעם אחת ויחידה. דוגמא אחת לאיום הוא ציפיות הנסיין- לאחר מספר התנסויות בתנאי המחקר השונים, הנבדקים עלולים להבין מהם המשתנים ולהתנהג בהתאם למה שהם חושבים שמצופה מהם. דוגמא:מבחן מתמטיקה- תוכנית לימוד מתמטיקה- מבחן – תוכנית שיפור ביטחון עצמי- מבחן.

7. שאלה ממבחן • בעבודה מספר 7 בקורס בפסיכולוגיה ניסויית (בשנה שעברה) הוחלט לבדוק את השפעת מצב הרוח על זיהוי פרצופים תוך שימוש במערך תוך נבדקי מאוזן (counterbalanced). כאשר עמדו הסטודנטים באחת הקבוצות לעבור את התנאי השלישי (מצב רוח עצוב) נשמעה אחת מהם אומרת לעצמה: "עכשיו יענו נצטרך להיות עצובים ולבצע פחות טוב". מתוך ההערה הזאת, נראה שסגל הקורס צריך לחשוש מ: • אפקט אימון שלילי. • הטיות נבדק (demand characteristics, sensitization). • אפקט גרירה ((carryover. • איום על התוקף הסטטיסטי של הניסוי.

8. אפקט אימון (practice effect) ביצוע הנבדקים משתנה במדידות החוזרות עקב התנסות (אימון) מצטברת. "התנסות" = מדידות חוזרות של המ"ת (לעתים גם חשיפה לרמות המב"ת). לא ברור האם השתנות הביצוע מקורה במב"ת עצמו או באפקט האימון. 2 סוגים: א. אפקט אימון חיובי: שיפור במ"ת (ביצוע) ככל שנבדק עובר יותר תנאים, ללא קשר לרמה הספציפית של המב"ת. ב. אפקט אימון שלילי (Fatigue Effect): ירידה במ"ת (ביצוע) ככל שנבדק עובר יותר תנאים, ללא קשר לרמה הספציפית של המב"ת. דפוס התוצאות: שינוי עקבי במ"ת ללא תלות בטיפול אלא רק במיקומו ברצף הטיפולים. המגמה נשמרת גם אם רצף הטיפולים משתנה. אפקט עיקרי למיקום הטיפול על הביצוע, מעבר לרמות סוג הטיפול.

9. אפקט אימון - פתרונות

10. אפקט גרירה (carry over effect) אחת מרמות המב"ת ממשיכה להשפיע ("נגררת") גם על התנאים הבאים. ביצוע הנבדקים משתנה במדידות החוזרות לא רק עקב רמת מב"ת ספציפית, אלא גם עקב: השפעה מתמשכת של רמות קודמות; רצף הטיפולים משפיע באופן ייחודי על המ"ת. 2 סוגים של השפעה: א. ספציפית: טיפול מסוים משפיע על הטיפול שבא אחריו בלבד. ב. ממושכת: טיפול מסוים משפיע לאורך זמן על מספר טיפולים שבאים אחריו. דפוס התוצאות: אפקט ספציפי של תנאי אחד על התנאי/ם שבא/ים אחריו. נצפה לאינטראקציה בין סוג הטיפול והמיקום שלו (אפקט לרצף). (לא נמצא אפקט עיקרי למיקום מעבר לרמות השונות של הטיפול)

11. אפקט גרירה- פתרונות הרצת ניסוי חדש במערך בין-נבדקי עם N גדול יותר. ניתוח P1 בלבד כיוון שבכל תנאי נבדקים שונים. חיסרון: הפסד נבדקים. הפסקה ארוכה בין התנאים אם יש השפעה ממושכת. חיסרון: תוקף פנימי. CB/ריבוע לטיני לא פותרים אפקט גרירה (אלמלא הגרירה של A  B= גרירה של B  A  אפקט אימון), אך מאפשרים לזהות את הבעיה. בכדי להימנע מהשפעת אפקט גרירה על תנאי ביקורת במערך תוך-נבדקי, יש לשים אותו ב-P1.

12. שאלה ממבחן • השימוש בריבוע לטיני מאוזן לבדו מיועד: • לאזן אפקט אימון. • לאזן אפקט גרירה. • לאזן סנסתיזציה. • א +ב • א+ב+ג

13. שאלה ממבחן • חוקר ערך מחקר במערך תוך נבדקי, כאשר סדר הטיפולים היה זהה לכל הנבדקים. איזה מהבאים לא מהווה איום על התוקף הפנימי? • מדידה. • היסטוריה. • ברירה. • בשילה. • אף אחד מהנ"ל – כולם מאיימים.

14. מערך מעורב- Mixed

15. מערך מעורב יתרונות: בדיקה בו-זמנית של סוגי משתנים שונים. שמירת היתרון של הקטנת מונח הטעות במערך התוך-נבדקי ובמקביל, בדיקת משתנים שלא ניתן לתפעל באופן תוך-נבדקי. הגברת תוקף חיצוני וגילוי משתנים מתנים, במידה וישנם על ידי הכנסת משתנה ייחוס. בדיקת השפעת רצף החשיפה לתנאים שונים.  את הפירוט יש לקרוא באופן עצמאי בספר RDE, פרק 9.

16. שאלה ממבחן מרצה ביצעה ניתוח שונות במערך מעורב ((mixed ANOVA כדי לבדוק הבדלים בציוניהם של הסטודנטים בקבוצות התרגול השונות במבחני סמסטר א' ו- ב'. איזה מהבאים משקף הכי טוב את מונח הטעות לבדיקת האפקט של סמסטר (א' לעומת ב') ? • ההפרש (בריבוע) בין הציון אותו קיבל כל סטודנט במבחן לבין הציון הממוצע של קבוצת התרגול שלו. • האינטראקציה בין הסטודנטים לבין מבחני הסמסטר השונים, כפי שמתבטאת בקבוצות התרגול השונות. • ההבדלים הבין-אישיים בין הסטודנטים השונים בציוניהם. • א+ג.

17. ניתוח שונות חד גורמי- ניתוח המשך POST HOC (השוואות לא מתוכננות) מבוצעים לאחר (ורק במידה) שנמצא אפקט בניתוח השונות מה מקור האפקט? (לא נועדו לבדוק הפרשים מסוימים שנובאו מראש) שמרנים יותר עקב ריבוי השוואות (הקטנת אלפא) החוקר מעוניין תחילה להסיק האם קיים אפקט באופן כללי או האם קיימת השפעה למב"ת על המ"ת (ניתוח שונות- מבלי לעשות ויתורים בעוצמה) ניתן לדמות זאת למכונאי הקובע תחילה כי המכונית מקולקלת

18. Tukey ניתוח

19. ניתוח מגמות אם מה שמעניין אותנו זאת צורת הפונקציה שמקשרת בין המב"ת למ"ת לדוגמא: בוחנים את השפעת רמת הכושר הגופני על רמת הריכוז 2 תנאים טרם עריכת מחקר: מב"ת על סולם אינטרוולי לפחות שימוש במספר רמות מב"ת מספק להסקה על אופי הקשר: 2 רמות - קשר לינארי 3 רמות - גם קשר קוואדרטי 4 רמות - גם קשר קיובי

20. שאלה ממבחן איזה מהבאים יכול לשקף מצב בו האפקט העיקרי של משתנה בעל שתי רמות לא יהיה מובהק, למרות שקיים קשר בין משתנה זה למשתנה התלוי? • קיים קשר לא ליניארי בין משתנה זה למשתנה התלוי. • הקשר הקיים בין משתנה זה למשתנה התלוי הוא חלש מדי יחסית לעוצמת המבחן. • קיימת אינטראקציה דיסאורדינלית כלפי משתנה זה בין משתנה זה ומשתנה בלתי-תלוי אחר. • ב+ג • א+ב+ג

21. מערך ניסוי פקטוריאלי מערך ניסוי פקטוריאלי הוא מערך ניסוי שבו משלבים השפעה של משתנה בלתי תלוי אחד על ההתנהגות, בהשפעתו של משתנה בלתי תלוי אחר או מספר משתנים בלתי תלויים נוספים.

22. מערך דו גורמי במערך מסוג זה ניתן לדבר על שלושה סוגי אפקטים: אפקטים פשוטים - האפקטים הספציפיים של המשתנה הבלתי תלוי על המשתנה התלוי בכל אחת מהרמות של המשתנה הבלתי תלוי האחר שאותו בוחנים. אפקטים עיקריים - משקפים את ההשפעה הנפרדת של כל אחד מהמשתנים הבלתי תלויים על המשתנה התלוי מעבר לרמות המב"ת השני (כלומר: ללא תלות במב"ת השני או ברמותיו).

23. מערך דו גורמי

24. טיב האינטרקציה קיימים שלושה מצבים אפשריים באינטראקציה, שמעידים על שלושה סוגי התנייה (אותם הזכרנו בעבר): קשר המותנה בעוצמתונקרא גם אינטראקציה אורדינלית. קשר מותנה בקיומו קשר מותנה בכיוונו

25. שאלה ממבחן • נערך מחקר שבדק העדפות למשקאות קלים בתפעול סוג המשקה (פפסי קולה לעומת קוקה קולה) וטמפרטורת המשקה (קר או פושר). 150 שופטים דרגו כל משקה בכל טמפרטורה על סולם שנע בין 1 (שונא ומתעב) ל 7 (לא יכול בלי זה). לפניכם גרף סכמתי של התוצאות: • ניתן לפרש את האפקטים העיקריים של משקה ושל טמפרטורה. • לא ניתן לפרש את שני האפקטים העיקריים בניסוי זה. • ניתן לפרש את האפקט העיקרי של משקה בלבד. • ניתן לפרש את האפקט העיקרי של טמפרטורה בלבד.

26. שאלה ממבחן • בניסוי דו-גורמי בין-נבדקי שבדק את השפעת אימון גופני ועישון על הצלחה במבחנים, התקבל שאימון גופני השפיע על הצלחה במבחנים באופן זהה לחלוטין אצל מעשנים ולא מעשנים. מזה אפשר להסיק כי: • השונות הכללית (SST) אינה כוללת את השונות בתוך הקבוצות (SSW). • השונות בין הקבוצות (SSBetween) אינה כוללת שונות שנובעת מעישון. • השונות בין הקבוצות (SSBetween) אינה כוללת שונות שנובעת מאימון גופני. • השונות בין הקבוצות (SSBetween) אינה כוללת שונות שנובעת מהאינטראקציה בין עישון לאימון גופני. • ב+ג

27. דוגמא: השפעת תדירות המפגשים על מידת ההצלחה ברמות השונות של סוג הטיפול

28. דוגמא : השפעת תדירות המפגשים על מידת ההצלחה ברמות השונות של סוג הטיפול נמצא אפקט עיקרי לתדירות הפגישות, אבל אין לו משמעות (אין משמעות לאפקט זה באופן כללי, ואפשר לדבר עליו רק במקטעים). נמצא אפקט עיקרי לסוג הטיפול, אבל אין לו משמעות . נמצאה השפעה משולבת לסוג הטיפול ולתדירות הפגישות על הצלחת הטיפול ניתן לראות שכאן אין עיקרון שנכון עבור כל האינטראקציה. נצטרך לעשות השוואות זוגיות עבור כל שתי רמות של המשתנה הבלתי תלוי הנ"ל, כדי לראות האם וכיצד משתנה דפוס האינטראקציה.

29. .כשהמב"ת הוא שמי (כמו בדוגמא הקודמת) – הכרחי להתייחס לכל השוואה זוגית בנפרד. כשהמב"ת הוא מספרי – נצטרך לבדוק האם האינטראקציה משתנה במקטעים השונים, או שטיב האינטראקציה זהה לכל אורכה. במידה והאינטראקציה משתנה במקטעים השונים – אם מעניין אותנו אופי הקשר – אז הדיווח לא ייעשה לפי מקטעים אלא יאפיין את הקשר באופן כללי (כמו בניתוח מגמות). אם מעניינים אותנו הערכים הספציפיים - אז נדווח כמו קודם

30. דוגמא : השפעת גודל החיזוק על ביצוע במבחן בקרב קופים וקופות

31. לסיכום הגורמים המכתיבים את ניתוח הממצאים שהתקבלו הם: סולם המשתנה הבלתי תלוי- אם הסולם הוא שמי, עלינו להשוות את כל הזוגות, דהיינו את כל המקטעים הנוצרים. אם הסולם הוא מספרי, אז על פי השאלה המחקרית נקבע האם נאפיין את אופי הקשר או שנחלק למקטעים. השערות החוקר או התיאוריה- חשוב לזכור כי מעבר לממצאים שהתקבלו, יש לקחת בחשבון גם את מטרות החוקר בעריכת המחקר. ייתכן, למשל, כי למרות שהאינטרקציה שהתקבלה היא אורדינלית לכל אורכה, החוקר התעניין דווקא במקטע מסוים, ועליו ירצה לדווח באופן ספציפי. נוסף על כך, מטרות החוקר גם משפיעות על הכיוון ממנו נפרש את האינטראקציה.

32. שאלה ממבחן • במחקר שבדק את השפעת מצב הרוח על דפוסי אכילה, התקבלו הממצאים הבאים: בהנחה שכל ההבדלים בין הממוצעים שנראים בגרף מובהקים, ניתן לומר כי: • אין אפקט עיקרי למצב רוח. • אין אינטראקציה בין מצב רוח ומין הנבדק. • יש אפקט עיקרי למצב רוח, אך לא ניתן לפרש אותו מפני שקיימת אינטראקציה בינו לבין מין הנבדק. • יש אפקט עיקרי למצב רוח, וניתן לפרש אותו למרות שקיימת אינטראקציה בינו לבין מין הנבדק. • אף אחד מהנ"ל.

33. בהצלחה!!!